בפאריס ייסד א"ב יהושע את מדינת הציונות הכנענית

מקריאה מרחבית ביצירתו הספרותית והמסאית של א"ב יהושע מתקבל הרושם שהציונות היא לדידו "שם של תרופה לסוג מסוים של מחלה יהודית שנקראה 'גולה'" לחולים שונים — דתיים, ליברלים, סוציאליסטים, לאומנים, בורגנים ואנרכיסטים. אמירתו הידועה "בזכות הנורמליות" וקריאתו הנוכחית להמיר את "המדינה היהודית־דמוקרטית" ב"מדינה ישראלית־דמוקרטית", הן אפוא תביעה לבתק את הקשר הגורדי בין לאומיות לדת, תביעה שאת משמעותה אפשר לנסח כ"ציונות כנענית", כלאומיות טריטוריאלית וכאידיאולוגיה של אנטי־גלות

דוד אוחנה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דוד אוחנה

ללובה אליאב, עשור למותו
לטניה אליאב, שלושים למותה

בתחילת שנות האלפיים ליוויתי במכונית את א"ב יהושע ורעייתו איקה בדרכנו ממדרשת בן גוריון שבה התגוררתי ליישוב ניצנה, שם ציפה לנו חברנו המשותף לובה אליאב. בדרך חלפנו על פני קיבוץ שדה בוקר וצומת חלוקים, קו פרשת המים המפריד בין מי הגשמים המתנקזים לים התיכון לאלה המתנקזים לים המלח. בסמוך לצומת ניבטו שרידי "העיר האבודה" שבה עמדו במקביל מקדש פגאני ומסגד, וכן כתובת מהמאה התשיעית לספירה המוקדשת למוחמד, ישו ומשה. הלאה משם — חוות בודדים, צומת טללים, קיבוצים אחדים והיישוב שבטה, שהתיישבו בו בעבר הרחוק נבטים, נוצרים וערבים. ובצד הדרך העיר המקראית קדש ברנע. תחנתנו הסופית היא קהילת הנוער ניצנה, התנחלות של שלום על גבול מצרים שראשיתה יישוב נבטי, המשכה בתקופה הביזנטית, והיא מגיעה עד מלחמת העולם הראשונה, אז בנה הממשל העותמאני עיירה ותחנת רכבת, ועתה נחשפים בה שרידי כנסיות ומנזרים, מצודה צלבנית, בית חולים טורקי־גרמני והרכבת הטורקית.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ