לילית נוראת עלילה, שמלתה שחורה כַּלַיִל, עיניה נחושת קלל

ספירת העומר וקריאה פמיניסטית של נשים בתורה על פי הרב ניר מנוסי

סיגלית בנאי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סיגלית בנאי

אף פעם לא ספרתי את העומר ולמעשה גם לא נתקלתי במצווה. ודווקא בימים האלה של הסגר בבית, כשלא זוכרים איזה יום היום והחגים משנים את סדריהם ומנהגם, קיבלתי הזמנה בווטסאפ לספור את העומר עם פירוש קבלי של הרב ניר מנוסי. לא היה לי ברור מה זה בדיוק אומר, אבל במוצאי חג הפסח עליתי לגג עם צאת הכוכבים, הבטתי בשמים המעוננים שהולכים ומשחירים, בחלונות הבתים המוארים שהאנשים סגורים מאחוריהם, קראתי מהטלפון את הברכה והכרזתי במלוא הריאות: "היום יום אחד לעומר!" הרגשתי את הקול שלי מהדהד ובוקע את החשיכה, וסדר חדש מתחיל. החלטתי שאמשיך לספור. יום, ועוד יום, שבעה שבועות, בהם אולי נחזור לאט לאט לשיגרה.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ