ב"ז קדר

דן מירון כותב שעל פי סיפורו של ס' יזהר, "איש מתושבי הכפר — רובם זקנים, נשים וילדים; הגברים היו בצבא שניסה למגר את מדינת ישראל הצעירה — לא נורה ולא נהרג, אלא הם רוכזו, הועלו על משאיות וגורשו". ואני תמה: באיזה צבא שירתו, לדעתו של מירון, הגברים של אותו כפר ערבי בשפלה הדרומית (שמקובל לזהותו עם ח'רבת חִ'צאץ שליד אשקלון הקדומה)? אמנם מירון מציג את הגירוש כמעשה עוול, אבל מדבריו המפתיעים על הגברים ששירתו בצבא תאב־המיגור עולה נימה אפולוגטית. כמו כן, אין זה נכון שעל פי סיפורו של יזהר "איש מתושבי הכפר [...] לא נורה ולא נהרג". יזהר מתאר בפרוטרוט ירי בתושבים שמנסים לברוח מן הכפר ומדמה אותו לציִד.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ