שבועות | משה ידבר והאלוהים יעננו בקול

הרבה יהודים בעלי השכלה וחופש המחשבה הלכו בעקבות ברוך שפינוזה בהצהרתו שכל סיפור מעמד הר סיני אינו אלא קשקוש, ובגלל אי־יכולתם ליצור קשר עם הסיפור המכונן הזה הם מגדירים את עצמם כיהודים שאינם מאמינים, כלומר "חילונים". המאמר הזה בא להקל על בעלי השכלה גבוהה ומדעית החיים במאה ה-21 לראות שיש מציאות כזאת הנקראת "קול ה'", אבל לא במובן המילולי, ושמעמד הר סיני היה מעמד של גישור בין הקול והדיבור ובין הדממה והדיבור

אברהם יצחק גרין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אברהם יצחק גרין

חג השבועות, המציין את מתן התורה למשה ולישראל בפסגת הר סיני, הוכרז על ידי חז"ל גם כפסגת מחזור שלוש הרגלים בלוח השנה. פסח, חג החירות, נקשר אליו ונתלה בו עד שנעשה מעין הכנה לקראתו. עם ישראל חייבים היו להשתחרר ממצרים (ולא להיות "עבדים לעבדים") כדי שיוכלו לקבל את התורה מרצונם החופשי. החירות ממצרים היא תנאי הסולל את הדרך לקבלת התורה. זוהי טרנספורמציה גמורה של האמונה המקראית, לפיה היתה יציאת מצרים השיא של ההיסטוריה הישראלית והעדות העיקרית לאהבת האל לעמו. הגישה הקבלית־חסידית, הבנויה על דרכם של חז"ל, אף הרחיקה לכת והעבירה את כל הסיפור למישור האישי.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ