אנחנו כולנו אספסוף, אך מאספסוף זה אנו צריכים ליצור עם

בחודשים הראשונים של שנת 1949, מעט אחרי תום מלחמת העצמאות ועם תחילת העלייה ההמונית לארץ, הזמין ראש הממשלה אז דוד בן גוריון את בחירי הסופרים והמשוררים במטרה לדון ברעיון להקים מועצה עליונה לתרבות, שתפקידה יהיה לייעץ לממשלה איך הופכים את "קרעי השבטים" לעם אחד כש"החומר האנושי המגיע אלינו אינו נוח כל כך לקבל צורה". בשתי חוברות בנות 16 עמודים כפולים השמורות בבית בן גוריון כונסו תחת הכותרת "דברי סופרים" הפרוטוקולים של שתי המסיבות, שבהן הגיעו הוויכוחים לטונים גבוהים

אברהם בלבן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אברהם בלבן

לפני כמה שבועות שלח לי ידידי הסופר יצחק בר יוסף העתקי שלושה מכתבים מאת דוד בן גוריון שגילה בארכיון של אשר ברש הנמצא בארכיון "גנזים" של אגודת הסופרים. במכתב הראשון, מיולי 1949, מביע בן גוריון את צערו על כך שהקונטרס "דברי סופרים" נתאחר: "הדברים נשלחו להגהה ולתיקון לכל המשתתפים במסיבה הראשונה, ורק לאחר קבלת כל התיקונים נמסרו הדברים לדפוס". ראש הממשלה מודיע לברש, שהיה אז ראש אגודת הסופרים, כי יש בדעתו לכנס מסיבה שנייה, וכותב כי טוב יהיה אם במסיבה זו לא ידונו המשתתפים על עיצוב דמות האומה בצורה כללית וסתמית, כפי שעשו במסיבה הראשונה, אלא יעמידו לבירור כמה שאלות מוגדרות.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ