תמונה | הצייר מכיר את עצמו כרפרודוקציה

דיוקן אמיל זולא של אדואר מאנֶה מנבא את המהפכה הלשונית בהגות המאה העשרים, שתתאר את השפה כמערכת סגורה המבנה משמעות באמצעות היחסים וההבדלים של המסמנים ולא בשל כוחם להראות על דברים בעולם

יונתן הירשפלד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יונתן הירשפלד

ככל הידוע לי דיוקן אמיל זולא של אדואר מאנֶה (1868) הוא הציור הראשון בתולדות האמנות המערבית שבו מכיר הצייר את עצמו כרפרודוקציה. הצילום בשחור־לבן של אולימפיה, ציורו של מאנה מ-1863, התלוי על הקיר מול זולא פותח לפני הצופה שרשרת בלתי־נגמרת של ציטוטים, קריצות ורמיזות, המציפים לראשונה בתולדות האמנות את הרעיון של תולדות האמנות כשדה סגור ואוטונומי או כמבוך מראות של סימנים ששוב אינם מצביעים אל העולם ומייצרים משמעות רק ביחסים שביניהם. בכך מנבא הציור הזה את המהפכה הלשונית בהגות המאה העשרים, שתתאר את השפה כמערכת סגורה המבנה משמעות באמצעות היחסים וההבדלים של המסמנים ולא בשל כוחם להראות על דברים בעולם.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ