עם מותו של זאב שטרנהל | האדמה ואבותינו הקבורים בה

כשקראתי, בתחילת שנות השישים, בהיותי תלמיד תואר שני באוניברסיטה, את "הרומאן של האנרגיה הלאומית" של מוריס בּארֶס, החלטתי להקדיש לו את עבודת הדוקטור שלי. ביצירת בדיוֹן מרתקת זו תיאר את ההרס של הגדוּלה הצרפתית על ידי הנאורוּת, המרוקנת לדעתו את התרבות הלאומית מערכיה הייחודיים ומחליפה אותם בערכים אוניברסליים

זאב שטרנהל
זאב שטרנהל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
זאב שטרנהל
זאב שטרנהל

בתחילת שנות השישים של המאה שעברה הייתי תלמיד תואר שני באוניברסיטה העברית בחוגים להיסטוריה ולמדע המדינה. בעת שהייתי שקוע בעבודת גמר שעסקה בליברל הצרפתי הגדול אלכסיס דה טוקוויל גיליתי במקרה את הרומאנים הפוליטיים של הסופר הצרפתי מוריס בַָּארֶס (1923-1862), שמעולם לא שמעתי עליו קודם. באותה תקופה, במוסד שהיו מי שכינו אותו, לא לגמרי בבדיחות דעת, האוניברסיטה הגרמנית האחרונה בעולם, עבודת גמר טובה למ"א, כזאת שהיתה פותחת מסלול לדוקטורט, דרשה לא פחות עבודה, בעיקר קריאה, ממה שמחייב היום התואר השלישי. בזכות הצורך לקרוא הרבה וגם בזכות חובות הכתיבה שבימינו כבר אינן קיימות גיליתי בספרייה הלאומית את בארס.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ