שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הרומן שלי עם קפקא

קריאה במכתביו של פרנץ קפקא למילנה יסנסקה, שמופיעים עתה בתרגום חדש, מגלה שהעיקר בהם הוא לא אהבה ומוות, אלא שאלת הכתיבה

יואב רינון
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
איור: ערן וולקובסקי

פרנץ קפקא, מכתבים אל מילנה, תירגם מגרמנית יונתן ניראד, אחרית דבר: גלילי שחר. הוצאת כרמל, 2014, 294 עמודים

מילנה יסנסקה (Milena Jesenská) נולדה בפראג ב-10 באוגוסט 1896. אביה, יאן, היה רופא שיניים מצליח, ואמה, שהיתה בעלת חינוך רחב, היתה האחראית לגידולה של הילדה. אחיה היחיד של מילנה מת בינקותו והאב, שקיווה להנציח את שם המשפחה בתחומי המדע, החליט להעניק לבתו את החינוך הטוב ביותר האפשרי. הוא שלח אותה לבית הספר לבנות "מינרווה", מוסד יוצא דופן באותה תקופה, שהוקם לאחר מאבקים ממושכים עם השלטונות בווינה. תלמידות בית הספר קיבלו חינוך קלאסי מקיף, שכלל גם לימודי שפות מודרניות, מה שהכשיר אותן ללימודים בכל מקצוע אקדמי שהוא. בית הספר נוסד בשנת 1890, וכאשר מילנה החלה ללמוד בו הבוגרות הראשונות כבר נמנו עם מורותיו. הן גם אלה שהנחילו לתלמידותיהן את "גאוות היחידה", זו המאפיינת את מי ששייכות לעילית המהווה את חוד החנית של החינוך המודרני.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ