"קיצור תולדות יהוה": ההיסטוריה של האל היהודי מתחילה דווקא אחרי חתימת המקרא

יגאל בן־נון מנסה בספרו לחשוף את עולמן הדתי של הממלכות המקראיות ישראל ויהודה לפני שיהו־ה נהפך להיות אל יחיד. אבל הוא לכוד בקריאת המקרא דרך עדשה כנענית מדי ומתעקש לסיים את ההיסטוריה של האל היהודי בדיוק במקום שבו היא מתחילה

הלל בן ששון
הלל בן ששון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הלל בן ששון
הלל בן ששון
  • שם הספר: קיצור תולדות יהוה
  • סופר/ת: יגאל בן־נון
  • מו"ל: רסלינג
  • מס' עמודים: 457
  • מחיר: 84

"קיצור תולדות יהו־ה" מבקש לספר מחדש את סיפור הפולחן העברי המקראי כפי שלא הכרנו אותו. תמצית טענתו המרכזית של המחבר, יגאל בן־נון, היא זו: בממלכות יהודה וישראל סגדו לכמה אלים, ובתוכם יהו־ה, שפולחנו התאפיין בריבוי מקדשים ובתוכם פסלים (של יהו־ה). למעשה, יהודה וישראל מעולם לא היו ממלכה אחת וגם האומה הישראלית בת תריסר השבטים לא היתה ולא נבראה. עיקר האוכלוסייה באה ממוצא כנעני וחלקה הקטן יותר הגיע מגורמי שוליים מצריים שברחו ועלו צפונה, ובמרכזם מה שמכונה "שבט לוי". למסורות של היהודאים מחד גיסא ושל הישראלים מאידך גיסא, קבוצות אוכלוסייה שבכל אחת מהן היו שכבות אצולה וכהונה שונות ומסוכסכות זו עם זו, נוספו שתי שכבות עריכה מסיביות — השכבה הרפורמית של אנשי המלך יאשיהו ושכבת התקופה הפרסית של שיבת ציון, ובראשה עורכים כוהניים. מלבד טענה מרכזית זו מעלה הספר סדרה ארוכה של טענות, שחלקן מרתקות ואף משכנעות (לדוגמה, הטענה ששלמה ודוד אינם דמויות ריאליות).

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ