"תוגת השמאל": תהליך השלום נכשל לא מפני שמוביליו אינם יהודים או מזרחים מספיק

סיפורו האישי של יוסי ביילין משמש את אבי שילון כדי לטעון שהשמאל קרס בשל ניסיונו לקשור את קידום השלום בהחדרת ערכים ליברליים בחברה הישראלית. ספרו של שילון כתוב היטב, אבל אפשר לחלוק על כמה מטענותיו

תום שגב
תום שגב
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
תום שגב
תום שגב
  • שם הספר: תוגת השמאל — יוסי ביילין וקריסת מחנה השלום: הסיפור שלא סופר
  • סופר/ת: אבי שילון
  • מו"ל: כנרת, זמורה־ביתן, דביר
  • מס' עמודים: 508
  • מחיר: 98

יום אחד, כשיוסי ביילין היה שר המשפטים בממשלתו של אהוד ברק, פנה אליו אחד מראשי פתח, מוחמד דחלאן, והציע שישראל תשחרר מכלאו את אריה דרעי. דחלאן, ראש "הביטחון המסכל" של הפלסטינים, הסביר לביילין שתהליך השלום מחייב את תמיכת המחנה הדתי־המזרחי. ביילין ראה בפנייתו ניסיון להשחית את שלטון החוק הישראלי. הוא עצמו ביקש פעם מיאסר ערפאת שיחדל להלך בבגדי חאקי, דמויי מדי צבא. הוא חשב שתהליך השלום ייצא נשכר אם מנהיג הפלסטינים יסגל לעצמו דימוי אזרחי יותר. ערפאת הגיב בשתיקה מעיקה. לא היה אפשר להמשיך בשיחה לפני שמישהו הסביר לביילין שיו"ר הרשות הפלסטינית מתלבש כפי שעמו מבין אותו; ללא בגדי חאקי הוא יהפוך לאדם אחר. שני הסיפורים מאירים את הפער בין ערכי היסוד, שמפריד בין שני העמים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ