מכה כבדה בכנף: דיאלוג בין טייס מהירושימה לפילוסוף על גבולות המצפון

גינתר אנדרס, "הפילוסוף של עידן האטום" ובעלה הראשון של חנה ארנדט, התכתב עם אחד הטייסים שהשתתפו בהפצצת הירושימה וראה בו נפש מוסרית שהתייסרה ברגשי אשמה. הדיאלוג ביניהם, שתורגם עתה לעברית בספר "השאלה של הירושימה", חורג משאלת הגרעין ורלוונטי לשוברי שתיקה פוטנציאלים

עדי ערמון
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עדי ערמון
  • שם הספר: השאלה של הירושימה: חליפת מכתבים עם קלוד אתרלי, הטייס במבצע להפצצת הירושימה
  • סופר/ת: גינתר אנדרס
  • מו"ל: רסלינג ומכון גתה
  • מס' עמודים: 210
  • מחיר: 64

תירגם מגרמנית: גדי גולדברג, בחר והוסיף מבוא: רפאל זגורי־אורלי, הקדמה: רוברט יונק, עורכי הסדרה: וולף אירו, עמוס דולב וקרסטין מלכה־וינטר

"גינתר צף להנאתו במוות גרעיני", כך לעגה הפילוסופית חנה ארנדט לבעלה הראשון, הפילוסוף גינתר אנדרס (שטרן), במכתב ששלחה להיינריך בליכר, בעלה השני, ב–8 ביוני 1958. בכמה ממכתביה לבליכר ציינה אז ארנדט שהיא מקווה לא להיתקל בבעלה לשעבר. ואולם, בסוף מאי 1961 נפגשו השניים באירופה. ארנדט באה לביקור ביבשת לאחר שסיקרה בישראל את משפט אייכמן, שנפתח באפריל. היא היתה בת 54, הוא בן 58. במכתב מ–28 במאי כתבה ארנדט לבליכר ממינכן: "גינתר בא ברכבת... הייתי בהלם. הוא השתנה מאוד, לא מכיוון שהוא נראה יותר מבוגר — אף על פי ששערו עתה לבן ככותנה — אבל הוא הידרדר... הוא רזה מאוד, מפוזר. הוא לא חושב על דבר מלבד יוקרה... משוגע במקצת... בדיוק כמו אמו, בלי שום קשר עם המציאות".