שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

"חורבות מן ההווה": הבונקרים של המאה ה-20 כמצבה לטירוף, לחורבן ולסכלות

ספרו של גיש עמית מציע היסטוריה קצרה של פילבוקסים, מבני ביטחון ומצודות צבאיות במקומות ובהקשרים מגוונים. הוא נכנס לעובי קורות הבטון, משלב הרהורים אלגיים ומצביע על השורשים והמאפיינים הקולוניאליים של הפרויקט הציוני

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
איתן בר-יוסף
  • שם הספר: חורבות מן ההווה: בונקרים ופילבוקסים במאה ה–20
  • סופר/ת: גיש עמית
  • מו"ל: פרדס
  • מס' עמודים: 242
  • מחיר: 79

עורכת הספר: שרי אהרוני

בוקר יום ראשון, שקט ומופז, בפרנקפורט של שלהי יוני. אנחנו צועדים ברגל משדרה מוריקה אל עבר הנהר מיין, כשלפתע, בבת אחת, העבר מקיף ולופת אותנו. זו תחושה גופנית, כמעט קמאית, וחולפות כמה שניות ארוכות לפני שאני מצליח לנסח לעצמי במה בעצם מדובר. זה לא המבנה הכביר שניצב מולנו — עם פתחים דקורטיביים דמויי חלונות, אבל חסומים בבטון, הוא נראה קצת כמו בתי הקולנוע של פעם — אלא סדרה של סימני הנצחה שמרצדים בהדרגה על שדה הראייה: ארבעה עמודים מסיביים מאבן גרניט שחורה שניצבים לצד המבנה; שתי כרזות ענק שתלויות עליו (מבט בוחן מגלה שעל הגדולה שבהן מתנוסס דימוי שחור־לבן של אולם בית כנסת מפואר); אבל עוד קודם לכן, לפני כל הפרטים הוויזואליים הללו, איזו נעימה יהודית צובטת לב, יבבת קלרינט, שבוקעת אי משם, ואולי בעצם מאוהל זמני שניצב למרגלות כותלי הבטון הגבוהים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ