"מה מנסים היסטוריונים לעשות?": היסטוריה עושים באמפתיה

בספרו החדש על הפילוסופיה של ההיסטוריה מבקש אלעזר וינריב לנסח אמות מידה לפעילות נכונה של היסטוריונים. הוא מדגיש את חיוניותם של ההזדהות, הדמיון והתשוקה לחקר העבר ופותח לקוראיו צוהר של תקווה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

עורך הספר: משה שפרבר

בהקדמה לקובץ מאמרים עב כרס שיצא לכבוד פרישתו לגמלאות של פרופ' אלעזר וינריב תיאר אמיר הורביץ את מפעלו הפילוסופי של וינריב כ"מפעל עצום... הבא לידי ביטוי באלפי עמודים... וספרי קורס (textbook) המרכיבים תוכנית לימודים כמעט מלאה... חומר קריאה חשוב ביותר לתלמידי פילוסופיה ולקוראי פילוסופיה בעברית בכלל". לדבריו, "מפעלו של וינריב מהווה תרומה גדולה לתרבות העברית בכלל" (מתוך "העבר ומעבר לו: עיונים בהיסטוריה ופילוסופיה", הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2006, עמודים 11–20). 12 שנים חלפו מאז שנכתבו הדברים ונראה שבדין נכתבו, שהנה, מפעלו של וינריב לא רק שלא תם, אלא ממשיך לפרוח ולהפרות דעת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ