"ילדים בסדר גמור": ילידי השנים הראשונות למדינה מותשים, מאוכזבים ומתגעגעים

חנה יבלונקה משרטטת דיוקן דורי מרגש של ילידי הארץ בשנותיה הראשונות של ישראל - ילדים שחשו הזדהות טוטלית עם "המדינה" ונתפשו בעצמם כחלק מהנס של הקמתה. ספרה אינו כמוסת נוסטלגיה שמאלנית־אשכנזית־אליטיסטית מובהקת, אבל קשה להתעלם מהקבוצות שהיא הותירה מחוץ לדיון

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

עריכת הספר: עליזה ציגלר

די היה בתצלום שעל כריכת הספר, שלא לדבר על השם שלו, "ילדים בסדר גמור", כדי למשוך את הלב בתערובת של עצב וסקרנות. הלוא את הילדה בשמלה המגוהצת הרקומה ובשיער המסורק לאחור בקפידה, ואת זו שיושבת לידה כפופה ועגומה מעט ומשלבת בצייתנות ידיים מאחורי הגב, וגם את הילד בחולצה המשובצת — את כולם אני מכירה. אולי זאת אני שם בכלל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ