"רצינות ההומור" של רות בונדי: הקלות הבלתי נסבלת של החיוך

בספרה האחרון מנסה המתרגמת, הסופרת והעיתונאית המנוחה רות בונדי לעמוד על יסודות ההומור של בני מולדתה, צ'כיה, ושל בני עמה היהודים, ואינה נמנעת מסגירת חשבון עם הישראלים. זהו ספרון רב קסם שההומור משמש בו כאמצעי למאבק במוות המתקרב וכמקור לנחמה

דוד רפ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דוד רפ

עורכות הספר: טל בשן וחיה אקשטיין

לפני כמה עשורים נהגתה במשרד החינוך תוכנית לימודים לקראת בחינת בגרות מצומצמת בהבעה בכתב. המטרה היתה, מן הסתם, לשפר את כישורי הכתיבה של תלמידי ישראל ולסייע להם בהבנת הנקרא: לתת להם כלים לניתוח טקסט ולהבנת הכתוב בו ולבנייה נכונה של משפט, פסקה, טענה וטיעון. בבית הספר התיכון שבו למדתי קיבלה עליה את המשימה המורה לספרות מרית טאוב. לשיעורים היתה מגיעה עם שירים, טורים וקטעים ספרותיים, שנועדו לעבור ניתוח לגורמים. את מאמריה של רות בונדי הביאה כדוגמה לכתיבה עברית רהוטה ומוקפדת, בנויה לתלפיות ונגישה לקורא. ומאחר שטאוב עצמה היתה עילוי, לאות התקן הזה היתה משמעות של ממש בעינינו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ