"עין בעין": ספר על ביקורת ספרות שמעוקר ממנו לבה הרעיוני של הביקורת

קובץ הרשימות של אבנר הולצמן מכיל שפע מידע על 20 חוקרי ספרות עברית. אך הולצמן מתעלם ממחלוקות מרכזיות שהעסיקו את הביקורת בישראל ומחוקרים בולטים וגם אינו מביע שום הסתייגות כלפי אלה שבהם בחר לדון

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

"עין בעין", קובץ הרשימות של פרופ' אבנר הולצמן, הנסב על ביקורת ספרות וחקר הספרות העברית, מצטיין בהיבט ודאי ואהוד מסוים, אך היבטים רבים אחרים שלו הם דווקא בעייתיים בעליל.

נתחיל, אפוא, את עיוננו בספר זה מהצד החיובי הוודאי שבו. הרי ביקורת הספרות העברית (וגם חקירתה — כי קשה בעצם להפריד ולהבדיל בין השתיים, אם מדובר במסות רציניות) אינה נתונה כיום במצב משופר בזירה המדיאלית והאופנתית שלנו. ראשית כל, נראה לי כי ביקורת ספרות רצינית (כזאת שמעמדה הציבורי והמדיאלי דווקא התמעט בעשור האחרון לא מעט) היא מעיקרה "גוטנברגית", כלומר — נוטה לפרסום רציני בדפוס, ואין פנֶיה לריצודים אלקטרוניים חפוזים ומיידיים, הבאים כיום בעצם באפליקציות ו"לייקים" למיניהם במקום ספרים ומאמרים מודפסים; ודאי ששאיבת מידע מקוטעת מדי פעם בגוגל ומנועי חיפוש אחרים אינה יכולה לבוא במקום קריאה וביקורת רצינית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ