"מהפכנית": למה נשכחה המנהיגה הפמיניסטית עדה פישמן מימון?

"מהפכנית" מבקש להשיב לתודעה את עדה פישמן מימון, אשה שומרת מצוות שנאבקה למען שוויון זכויות לנשים ביישוב העברי והיתה ח"כית מטעם מפא"י. אך למרות המחקר המקיף והפרטני, הספר אינו מצליח להעמיד דמות חיה ונושמת

תמר רותם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תמר רותם

עורכת הספר: הדס בלום

"בנות ישראל, היכונה ליום הבחירות. הצדק איתנו ובו הכוח. האשה העברייה לא תשמש יותר פסל לשחרור בידי אמנים, כי אם סמל השחרור על ידי עצמה" (עדה פישמן מימון, 1918)

ב–1908 התייצבה נערה בת 15 בעלת מבט יוקד בשם אודיל על דוכן הנואמים בכינוס ציוני במרקולשטי שבבסרביה, ונאומה היה לשיחת היום בעיירה. השומעים ציינו בהערכה את חריפותה והוסיפו ש"ראש גבר לה". אפשר לנחש שכבר אז, נערה זו לא היתה חותמת על המחמאה המפוקפקת. נאום חוצב להבות זה בהחלט בישר את הבאות. אודיל, או עדה פישמן מימון, כפי שנקראה בהמשך, נעשתה לפמיניסטית עברייה ופעילה ציונית בולטת ואף לח"כית מטעם מפא"י בכנסת הראשונה והשנייה. בביוגרפיה חדשה, "מהפכנית — עדה פישמן מימון: סיפור חיים", משרטטת בת־שבע מרגלית שטרן את דמותה רבת הפעלים. זהו כרך עב כרס שמכריכתו ניבטת אשה שמבטה חודר ונחוש, מבעד למשקפיה העגולים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ