ספרו של גבריאל מוקד על מאיה בז'רנו מגרה לשוב ולקרוא בשירתה

הספר שכתב גבריאל מוקד על מאיה בז'רנו, גדולת המשוררים של דורה בעיניו, לא רק מציג דגם מקורי כיצד לכתוב מסה בלי להידרדר לפרשנות יתר. הוא גם מעניק כמה מפתחות ליצירתה המורכבת והחידתית של המשוררת

רן יגיל
רן יגיל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רן יגיל
רן יגיל
  • שם הספר: ארבעה־עשר אטיודים על שירת מאיה בז'רנו ומבחר משיריה
  • סופר/ת: גבריאל מוקד
  • מו"ל: הקיבוץ המאוחד
  • מס' עמודים: 107
  • מחיר: 64

עורך הספר: יואב רוזן

הספר הזה הוא דגם מקורי כיצד לכתוב מסה. לא עוד ספר עב כרס שבו ניתוח המתחיל מבריק מצד המחבר ומתגלגל לפרשנות יֶתֶר ולעומס בלתי נסבל, אלא jottings, מעין שרטוטים טקסטואליים סביב אחת המשוררות המעניינות ביותר הפועלות כיום, שהחלה את דרכה הפואטית בסוף שנות השבעים.

בז'רנו היא בת טיפוחיו של פרופ' גבריאל מוקד, ובעוד ששותפים ובני טיפוחים אחרים הוכרו וכובדו, בעטו ולעתים הסתכסכו עם מוקד (נתן זך, ישראל פנקס, מאיר ויזלטיר) וחלקם פשוט נפטרו בדמי ימיהם (יונה וולך, יאיר הורביץ), הרי שהיא, שהופיעה מעט מאוחר יותר בעולם הספרות, נשארה נאמנה לידידות עם העורך שלה, על אף שפרתה, רבתה והתפתחה לכל מיני כיוונים ופירסמה שירים וספרים בבמות אחרות ובהוצאות שונות. בז'רנו תמיד חזרה לצור מחצבתה ואת שיריה החזקים נתנה לכתב העת של מוקד — "עכשיו".