ספרו של דוד ויצטום על יחסי ישראל־גרמניה בשנות ה-50 עמוס בספקולציות

דוד ויצטום מנתח בספרו את יחסם של העיתונים בישראל בשנות ה–50 לתהליך הפיוס עם גרמניה וטוען כי "גרמניה האחרת" היתה למעשה "סיפור" שרקמו היקים ובן־גוריון. אך הוא מתעלם מהדרמה של השיקום המוסרי והדמוקרטי של גרמניה

תום שגב
תום שגב
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
תום שגב
תום שגב
  • שם הספר: תחילתה של ידידות מופלאה? הפיוס בין ישראל לגרמניה: 1948–1960
  • סופר/ת: דוד ויצטום
  • מו"ל: שוקן
  • מס' עמודים: 454
  • מחיר: 99

ביולי 1958 דיווח הדיפלומט הישראלי מוריס פישר כי בפגישה עם קונרד אדנאואר שאל אותו הקנצלר המערב־גרמני אם ישראל מתקרבת לייצור פצצה גרעינית. כשהשיב פישר כצפוי כי המחקר הגרעיני של ישראל מיועד ליצור אנרגיה זולה לצורכי שלום, אמר אדנאואר: "אבל היה זה טוב לביטחונכם לו היתה לכם פצצה אטומית". המשפט המדהים הזה מסתתר זה שנים אחדות בעמוד 446 של כרך תעודות למדיניות החוץ של ישראל שפירסם גנזך המדינה בעריכת ברוך גלעד ויהושע פרוינדליך. כרך זה, 13 במספר, הוא אחד החשובים בסדרה; בלעדיו קשה להבין את היחסים המיוסרים בין ישראל למערב גרמניה, קודם ששתי המדינות כוננו קשרים דיפלומטיים גלויים ב–1965. כמנהגם של דיפלומטים רבים ייחד פישר את מרב הדו"ח שלו לדברים שהוא אמר לאדנאואר, לא למה ששמע ממנו, ודברי הקנצלר לא זכו עד כה להבלטה ראויה. דוד ויצטום המצטט אותם בספרו "תחילתה של ידידות מופלאה?" הציב אחריהם סימן קריאה, בצדק. ויצטום ראוי לשבח — אם לא לקנאה — על שעמדו לו הסבלנות וההתמדה הנדרשות כדי לצלוח כרך מסמכים עב כרס כזה.