"ספת התרבות": התרבות מסתננת לקליניקה יחד עם המטופלים

קובץ מאמרים חדש מוקדש לקשרים הדינמיים בין פסיכואנליזה לספרות, פילוסופיה וחברה, ומנתח גם את שיתוף הפעולה הבעייתי של המטפלים עם ערכי הקפיטליזם הצרכני. הוא פורש יריעה ביקורתית, מעוררת מחשבה ובחלקה חדשנית

אסתר פלד
אסתר פלד

סוגה: עיון
קהל יעד: מי שמתעניינים בזיקות בין פסיכואנליזה לדיסציפלינות אחרות 
מדף: לצד "גאולת הנפש המודרנית" מאת אווה אילוז ו"המוקסמים והמוטרדים: דימויי הידע של הפסיכואנליזה" מאת ענר גוברין 
לסיכום: ספר לא הומוגני ברמתו, כאשר דווקא הכותבים החדשים בולטים בו לטובה

הקובץ "ספת התרבות", שכותרת המשנה שלו מעידה על עיסוקו הרבגוני — "פסיכואנליזה במרחבי הספרות, הפילוסופיה והחברה", מציע עשרה מאמרים, פירות הגותם של עשרה כותבים. חלקם מתבוננים בפסיכואנליזה מפרספקטיבה פילוסופית (למשל, "סוגיית האמפתיה בפסיכולוגית העצמי: מבט פנומנולוגי" של מירה הורביץ), ואחרים מתבוננים בספרות או בתרבות מנקודת מבט פסיכואנליטית (למשל, "הטוב, הרע והנערה — התבוננות בדחף החיים ובדחף המוות בסיפור 'הרוזן החצוי' מאת איטאלו קלווינו" של מירב רוט). כלומר, הספר מציע בין־תחומיות, וזוהי — בדיוק שאינו מוסיף ואינו גורע — האג'נדה שלו: בין־תחומיות שהציר שלה הוא ההגות הפסיכואנליטית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ