היא אובחנה כחולת היסטריה והפכה למנהיגה - סיפורה של ברטה פפנהיים

אסופת הכתבים "זכותה של אשה" שופכת אור על התפתחות רעיונותיה בנוגע למעמד האשה, על נקודות העיוורון בתפישתה וגם על הביקורת שמתחה על התנועה הציונית

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

סוגה: אסופת כתבים
קהל יעד: קוראים שמתעניינים ביהדות מזרח אירופה, בתולדות הציונות ובפסיכואנליזה
מדף: לצד ביוגרפיות של מנהיגות ויוצרות יהודיות
לסיכום: היכרות מקיפה עם דעותיה המתקדמות והנחרצות של פפנהיים

כשקראתי את המחזה של ברטה פפנהיים "זכותה של אשה", באסופת כתביה הנושאת אותו שם שאיגדה וערכה בתבונה נטלי ניימרק־גולדברג, לא יכולתי שלא לחשוב על "מופעי ההיסטריה", הצגת פרפורמנס של תיאטרון תמונע מאת היוצרת עדילי ליברמן שראיתי באחרונה. פפנהיים (1859–1936), מנהיגה פמיניסטית יהודייה ילידת וינה שפעלה בגרמניה בעשורים הראשונים של המאה ה–20, היתה מן הסתם מזעיפה פנים למשמע האסוציאציה שלי. אשה מרשימה זו, שעמדה בראש איגוד הנשים היהודיות בגרמניה ועסקה בסוגיות של נשים ובסעד לנשים קשות יום, התרחקה כל חייה מכל קישור לעברה ולדמותה כאנה או, חולת ההיסטריה שהמקרה שלה נהפך לאבן דרך בפסיכולוגיה. ב–1895 תואר המקרה של אנה או בספר החשוב והמשפיע "מחקרים בהיסטריה" שפירסמו רופאה, יוזף ברוייר, ואבי הפסיכואנליזה זיגמונד פרויד. זהותה של החולה נותרה חידה, עד שבשנות ה–70 חשף הביוגרף של פרויד, ארנסט ג'ונס, את הקישור לפפנהיים.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ