יורים ובוכים, גרסת "צוק איתן"

הספר, "שיח לוחמים צוק איתן", המקבץ עדויות ותובנות של לוחמי נח"ל מהמבצע ברצועת עזה, מוכיח כי הם מתקשים להשתחרר מזהותם הצבאית ומראייה פשטנית של המציאות

אורי בן אליעזר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי בן אליעזר
  • שם הספר: שיח לוחמים צוק איתן
  • מו"ל: הוצאת תנועת תרבות
  • עורכ/ת: עורכים: גל בן ארי ותמיר יוגב
  • מס' עמודים: 214
  • מחיר: 69

סוגה: עיון
קהל יעד: חיילים משוחררים, חיילים בהווה ובעתיד — ובעיקר אזרחים מודאגים
מדף: לצד "שיח לוחמים" המקורי מ-1967 ומהדורתו המורחבת מ-2018
לסיכום: מסמך בעל חשיבות להבנת הזהות הצבאית והסיבות להיעלמות השלום מהשיח הציבורי בישראל

בשנת 1948, שני סוציולוגים אמריקאים ידועי שם, מוריס ינוביץ ואדוארד שילס, פירסמו את תוצאות מחקרם שעסק בצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה. הוורמאכט היה צבא ממושמע ומאומן שכבש את מרבית אירופה וגם כשהסתמנה תבוסתה של גרמניה והוא נאלץ לסגת, חייליו המשיכו להילחם בעקשנות ובגבורה עד לסופה של המלחמה בלי שנוצרה תופעה רחבת היקף של עריקה או כניעה. מה היה "סוד כוחו" של צבא זה? בעקבות ניסיונם בתחקור שבויי מלחמה גרמנים הגיעו ינוביץ ושילס למסקנה כי החייל הגרמני לא נלחם למען השקפת העולם הנאצית, אפילו לא למען גרמניה, אלא למען... חבריו. המושג הסוציולוגי ששימש את השניים במחקרם היה "קבוצות ראשוניות". אלה הן קבוצות המאופיינות ביחסי פנים אל פנים המבוססים על רגש ולא על אינטרס זה או אחר. מתוך הבנת חולשתו של הצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה, הוורמאכט נבנה מחדש תוך שימת דגש על קבוצות כאלה, שבהן יחסים בין החיילים, ואפילו בין החיילים למפקדיהם הזוטרים, התבססו על אמון, רגש, חברות, חיבה עמוקה, תלות וערבות הדדית. כך נוצרה סולידריות קבוצתית עד שהארגון הצבאי נהפך למשמעותי יותר מכל אידיאולוגיה.

תגיות: