"הכדור הנודד": כך הפכה קבוצת כדורגל בבואנוס איירס ל"מועדון יהודי"

ההיסטוריון רענן ריין בוחן בספרו את השתלבות המהגרים היהודים בארגנטינה דרך קורותיה של קבוצת "אתלטיקו אטלנטה" ומספק מידע רב ערך על הקשר ביניהן

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רועי בית לוי

סוגה: עיון
קהל יעד: מי שמתעניינים בקשר בין ספורט לחברה ופוליטיקה
מדף: ליד "אייאקס, הולנד והמלחמה" מאת סיימון קופר ו"בילאדי בילאדי: הפועל טייבה בלאומית" מאת אמיר בן־פורת
לסיכום: סיפור מלהיב שהולך לאיבוד בשלל הנתונים, התאריכים והפרטים

אם אלגוריתם משוכלל היה מתבקש לאתר את הקורא המושלם לספר "הכדור הנודד: יהודים וכדורגל בארגנטינה" מאת פרופ' רענן ריין, אין לי ספק שמבין כל קוראי העברית האפשריים בעולם הוא היה מוצא אותי. הספר עוסק ביהודים בארגנטינה, שבה עברו עלי כמה משנות חיי הראשונות, ובכדורגל, שהאהבה אליו והכתיבה עליו ליוו אותי מאז (למעשה, שכר הסופרים הראשון שניתן לי היה על טור לקראת גביע העולם בכדורגל ב–2002, שעסק בידידות האמיצה, והבדויה לגמרי, ביני ובין המגן השמאלי של נבחרת ארגנטינה, חואן פבלו סורין היהודי). אם נוסיף לכל זה את העובדה שהמדף המוקדש לכדורגל בארון ספרי העיון הישראליים הוא קטן וצר למדי (ומורכב ברובו מספריו של פרופ' אמיר בן־פורת הבלתי נלאה), אפשר בהחלט להבין מדוע ניגשתי לקריאת ספרו של ריין בהתלהבות רבה וברצון עז לגלות עוד על המקום, על התרבות ועל המשחק שתפסו חלק כה חשוב בחיי עד שנהפכו לחלק מהמיתולוגיה הפרטית שלי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ