האם יש דמיון בין מצב החירום בגרמניה בשנות ה-30 למצב החירום הנוכחי

מהניתוח שמציג המשפטן ארנסט פרנקל בספרו "המדינה הדו־ערכית" עולה כי הנאצים הפכו את "הוראות השעה" לאמצעי לרדיפת מתנגדיהם, אך נזקקו להמשך קיומו של שלטון החוק

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איתמר בן-עמי

בצירוף מקרים נדיר, מצב החירום — על שלל סעיפיו ותקנותיו — פרץ לחיינו זמן לא רב אחרי תרגומו לעברית של אחד החיבורים התיאורטיים החשובים ביותר העוסקים בו — "המדינה הדו־ערכית" מאת המשפטן הגרמני־יהודי ארנסט פרנקל. מצבי חירום נטוּ להשפיע על חייו של פרנקל באופן אישי; כמעט כל אחד כזה גרם להגירה שלו, מגרמניה לארצות הברית ולקוריאה — ומשם חזרה לגרמניה. פרנקל (1898–1975) חווה מקרוב את קריסתה של רפובליקת ויימאר ואת עליית הנאצים לשלטון. אך הדבר שאיפשר לו לכתוב אתנוגרפיה כה עזה על אודות שלטון החוק בתנאי משבר הוא העובדה שהורשה להמשיך ולעסוק בעריכת דין בשנותיו הראשונות של השלטון הנאצי — חרף מוצאו היהודי ובזכות גבורת הלב שהפגין כחייל במלחמת העולם הראשונה.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ