מרד הננסים |

מדוע איין ראנד מנצחת בקרב הרעיוני נגד השמאל הרדיקלי?

אפשר ורצוי לבקר את חסרונות הקפיטליזם ואת ההוגה השנויה במחלוקת, שקידשה את ערכיו. ואולם, ספר חדש, שפורסם באחרונה באנגלית ומציג אותה כמקור כל מה שרע בעולם הניאו־ליברלי, הוא דוגמה מובהקת לכישלונם של רבים להתמודד כראוי עם רעיונות מימין ולהציג חלופה פוליטית

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

איין ראנד מעולם לא נתנה למותה להפריע לה לעבוד. בעשורים שחלפו מאז אותו יום מושלג ב–1982 שבו נקברה, לא רחוק מניו יורק, העיסוק בה מגיע גלים גלים — כשכל גל מכיל מניפה ספרותית רחבה למדי, הנעה בין ביוגרפיות למחקרים פילוסופיים על תורתה. את הגל הראשון, מסוף שנות ה–80, יצרו בעיקר התלמידים והמכרים, שנהנו (וגם סבלו) מהיכרות אינטימית איתה. שני הספרים המשמעותיים של הגל הזה הם ביוגרפיה שכתבה עליה ברברה ברנדן ("The Passion of Ayn Rand") וספר זיכרונותיו של נתניאל ברנדן ("Judgment Day: My Years With Ayn Rand"). בשנות ה–50 וה–60, השנים הקריטיות להפיכתה של ראנד מסופרת לפילוסופית, היו בני הזוג ברנדן האנשים שהשפיעו עליה, וגם הושפעו ממנה, יותר מכל אדם אחר.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ