מדוע ז'אן־פול סארטר טען שהאנטישמי יוצר את היהודי

חיבורו של סארטר, "מחשבות על השאלה היהודית", שהופיע כעת בתרגום חדש, מציג את האנטישמיות כבעיה עולמית בוערת הנובעת ממאפייני העידן המודרני. חלק מטענותיו עלולות להיראות מקוממות כיום, ואף על פי כן הוא רלוונטי בגלל זיקתו לפוליטיקת הזהויות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

קשה למצוא נושאי שיחה שמסוגלים להצית את דמיונם של היהודים יותר משאלת האנטישמיות. "הלכה היא בידוע שעשיו שונא ליעקב", קבע המדרש כמעט בחדווה, והיסטוריית הדמעות היהודית השלימה את היתר. רבים מאמינים שהאנטישמיות היא כוח כה בסיסי עד שאין ממש טעם להתנגד לו. האמירה "אנטישמי הוא מי ששונא יהודים יותר מהנחוץ", המיוחסת לפילוסוף ישעיה ברלין, מבליעה תפישה כי יחס ניטרלי ליהודים נוגד את השכל הישר. האנטישמיות ממשיכה לשמש כוח חיוני בזהות היהודית גם אחרי כינונה של מדינת היהודים. על חשיבותה תעיד הלהיטות שבה בולשת מדינת ישראל גם כיום אחר קנים חבויים של אנטישמיות — למשל, בתאי סטודנטים בעיירות שכוחות למחצה בארצות הברית.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ