חבר, אתה נוטר |

האהבה לרבין והמאבק הנצחי בפרס: מדוע האוטוביוגרפיה של שמעון שבס היא החמצה

מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר חוזר לימי המחנאות במפלגת העבודה ותוקף משפטנים בכירים על עינוי הדין שהוא חש כי נעשה לו. ספרו מבטא בעיקר כעס ונקמה, ואינו מצליח לעורר הזדהות של ממש

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גיל טבת

"חבר", ספרו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר שמעון שבס, עבר כנראה שכתוב על ידי מר כעס, שמסייע ללשעברים טעונים לכתוב אוטוביוגרפיות. גם הטיפים של גברת נקמה, יועצת בעלת שם בתחום הכתיבה הפוליטית־ביוגרפית, התקבלו. לעומת זאת, ההערות של מרת רגישות ואדון תובנה קצת נדחקו.

בפסקה הראשונה של הספר, זו שבה טמון לעתים הסבר פשוט לכתיבתו, מספר שבס: "את הספר הזה התחלתי לכתוב ב–5 בנובמבר 1995. ערב קודם לכן, בשעה 21:42, ירה הרוצח הנתעב יגאל עמיר שלושה כדורים בגבו של ראש הממשלה יצחק רבין. שם, בכיכר מלכי ישראל, הלכה לי המדינה שהכרתי. שם השתנו גם חיי" (עמוד 9).

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ