ברלין המזרחית |

"ממזרח יתפרץ הר געש": מתי שמואלוף מלבה את האש בכל מחיר, גם על חשבון איכות טיעוניו

בספרו החדש, המאגד רשימות ומאמרים שפירסם בשנים האחרונות, מנתח המשורר, שחי בגרמניה, סרטים ישראליים, שירים, יצירות אמנות וספרים ומבקש מקוראיו להכיר בניואנסים של המזרחיות. אלא שכתיבתו מסורבלת ולא נגישה, והיא עמוסה תיוגים ומחנאות

אריאל קרס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אריאל קרס

כשהיינו ילדים בקיבוץ היה עלינו לעמוד בשורה של משימות לקראת בר המצווה. חלק מהמטלות היו אישיות, חלקן משפחתיות ואחרות נועדו לביצוע עם חברים. היו משימות שהותאמו לתחומי העניין שלנו, ואחרות היו בתחומים שלא התנסינו בהם — כמו, למשל, "הכרת צורת חיים אחרת", אם אני זוכר נכון את הניסוח הקיבוצי.

את המשימה האחרונה אני זוכר לא רע, למרות העשורים שחלפו מאז. צורת החיים האחרת שהיה עלינו להכיר התגלמה באנשים שנקראו אז "בני עדות המזרח" וגרו בעיירת הפיתוח הסמוכה לקיבוץ. לא היה כמעט קשר בין שני היישובים, והמפגש עם משפחת אבוטבול המסורתית־דתית היה בשבילי אירוע מכונן: היכרות עם אנשים שאורח חייהם, האוכל, הלבוש, הבית והטעם — כל אלה היו שונים לגמרי מהחיים בקיבוץ.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ