"אני רק שאלה": יומן מחלה שמתעד התמודדות עם הסרטן בלי לחוס על הקוראים

מיכאלה קלי מתעדת בספרה את התמודדותה עם הסרטן, על הפחדים, הלבטים, הגעגועים, המאוויים והחרטות שנלווים אליה. בכתיבה כנה להכאיב היא מתעמתת עם הקשיים, מתקוממת על היחס החברתי לחולים ומביעה אופטימיות לצד אירוניה

תמר רותם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תמר רותם

ספר צנום עם כריכה צבעונית עליזה לכאורה מאיים עליי זה כמה ימים מהמדף ליד המיטה שלי. זה רק ספר, תאמרו, אבל אני כבר קראתי את הגב שלו, עילעלתי בו והמבט הנוקב של המחברת, מיכאלה קלי, ניבט אליי מכל שורה. היא בערך בגילי ויש לה סרטן גרורתי, "ידידותי יחסי" אמנם, כהגדרתה, אבל אני מתקשה להישיר אליה מבט בחזרה. "זה לא עוד ספר על התמודדות עם סרטן", מבטיחים לקורא בגב הספר. מה תעשה הקוראת הזאת הדבקה בהדחקה כמתכון לשקט נפשי? גם אם בעיות בריאות מצפות לי מעבר לפינה, אני מעדיפה תמיד לעצום עיניים ולא לדעת.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ