עד כמה משמעותי הקשר בין הממסד הביטחוני ללימודי הערבית בישראל?

יונתן מנדל מצביע בספרו, "שפה מחוץ למקומה", על כשלים בלימודי הערבית במערכת החינוך העברית וטוען כי הם שימשו לחיזוק ההפרדה בין יהודים לפלסטינים. אלא שהוא מפריז בהשפעת צה"ל על הוראת השפה, מתעלם משינויים דרמטיים שהתחוללו בה ומותיר את הקורא עם ייאוש שאינו במקומו

עדי אנגרט
עדי אנגרט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עדי אנגרט
עדי אנגרט

סביר להניח שרוב קוראיה של ביקורת זו אינם יודעים ערבית. הרי זו עובדה ידועה שהיהודים בישראל אינם שולטים בשפה: פחות מ–1% מהם מסוגלים לקרוא ספר בערבית ורק 1.4% מסוגלים לכתוב אימייל. נתון זה אינו מפתיע, אך מפתיע עד כמה קשה להסבירו. שכן, מדובר בשפה הרביעית בתפוצתה בעולם, ה"לינגואה פרנקה" של אזורנו ושפת האם של כ–20% מאזרחי המדינה. בנתונים אלה פותח ד"ר יונתן מנדל, מרצה במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן־גוריון ועורך המשנה של סדרת "מַכְּתוּבּ (مكتوب)" של מכון ון ליר, את ספרו "שפה מחוץ למקומה: אוריינטליזם, מודיעין והערבית בישראל".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ