"פני השטח" מציג תפישות עולם ותובנות של דור פלסטיני חדש, אך חסר בו דיון מקיף בצד הכובש

ספרו של העיתונאי אוהד חמו כולל שיחות עם פלסטינים, בהם אסירים ביטחוניים ופליטים, בניסיון להציג את הזווית האישית שלהם לנעשה בשטחים. זהו ספר מרתק וקולח, אולם הוא נשען על קבלה של הנרטיב הישראלי ואינו מתייחס למרקם החברתי והאנושי שהתפתח בגדה המערבית וברצועת עזה בעשרות השנים האחרונות

צבי בראל
צבי בראל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צבי בראל
צבי בראל

"למרות שהרגשתי הכי בטוח במחנה, הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים הוא שיצאתי מן המחנה ועברתי לעיר — אז הרגשתי לראשונה בחיי את טעמם האמיתי של החיים. כשאתה גר בתוך המחנה, ברמת חיים נמוכה כל כך, זה משפיע על מחשבה שהופכת מוגבלת. זה משפיע אפילו על החלומות: אתה לא יכול לחלום חלומות כשל אדם רגיל מכל מקום אחר בעולם ולבקש לעצמך חיים ברמה נאותה, בית עם גינה, מרחבים. כל זה נעלם ונשארת ההישרדות לבדה" — כך מסביר נאג'י אבו חמיד, תושב מחנה פליטים, לעיתונאי אוהד חמו, את העיוות הנורא שגורם מצבו כפליט לזהותו, לחייו ואפילו לחלומותיו.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ