"מעבר לתבונה": ניתוח מרתק של שלוש תנועות שטילטלו את העידן המודרני

ההיסטוריון יוסי מאלי מתחקה בספרו אחר תולדות הבארוק, ההשכלה-שכנגד והרומנטיקה, שמרדו בתבונה ובקדמה. זהו ספר מרשים ומעמיק, שמרחיב את היריעה על ההשכלה ומבקריה

משה אלחנתי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
משה אלחנתי

"להפקיד עצמך בפשטות גמורה בידי הטבע משמע להפקיד עצמך בידיו ברוב תבונה" (מישל דה מונטיין)

הדיון האינטנסיבי בעצם השאלה אם הנאורות היא ברכה או קללה וברלוונטיות שלה לזמננו מעולם לא נפסק. הוא נסב על הניגוד המהותי לכאורה בין הנאורות התבונית ל"אנטי־נאורות" או בין המודרניות לאנטי־מודרניות. הנאורות הרציונלית נתפשה לרוב כמקור למודרניות המיטיבה ואילו האנטי־נאורות הואשמה כמקור לכמה מחוליי העידן המודרני ולפורענויות המאה ה–20. במובן זה, הנרטיב של ההיסטוריה המערבית מאז המאה ה–18 עמד, במידה רבה, בצל שני כוחות רוחניים מנוגדים: מצד אחד, מסורת המודרניות הנאורה שעמלה בשיטתיות לבסס את דימויה ככוח האינטלקטואלי והמוסרי המוביל; מצד שני שיגשגה מסורת האנטי־נאורות, גם אם בשוליים, בשעה שדובריה מבקרים את המכשלות הפילוסופיות, המוסריות ואת הפגמים הסוציו־פוליטיים הגלומים לדעתם בעצם רעיון הנאורות התבונית.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ