בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נשים לגופן: מה תעשה השנייה

מבחנו הגדול של הספר הוא המידה שבה יצליח לחלחל דווקא לאזורים הבלתי מחוברים; אם יצליח להגיע, למשל, לידיה של נערה לסבית ערביה או חרדית

תגובות

"איך זה עובד? הרי זה לא הגיוני. אני מבינה את זה שאחת מבנות הזוג יולדת, ואז יש לה ילד שהוא שלה ושהיא אוהבת אותו. אבל מה עם השנייה, מה אכפת לה בכלל מהילד הזה? מה הקשר שלה אליו?" את התהייה הזאת הטיחה בפני אשה משכילה למדי, חילונית, בעלת דעות ליברליות בדרך כלל, כשסיפרתי לה שזוגתי ואני מתכננות בעתיד להביא ילד לעולם. את חששותיה לגורל ילדי המסכנים שייאלצו לחיות עם אשה אדישה ומתנכרת, שתנטור להם לעד כי לא יצאו מרחמה, נימקה בניסיונה הרב בגידול ילדיה שלה, ובהיכרות עם "תחושת הבטן הטבעית" האמהית, שהיא חשה כלפי פירות בטנה. תחושה שלא היתה חשה, לדבריה, לו היתה מגדלת "ילדים של מישהו אחר", כלומר ילדים שאינם שייכים לה ביולוגית.

דברי הגברת משקפים את הבורות, החשדנות והמבוכה שמגלה החברה הישראלית כלפי תאי המשפחה הלסביים, וכלפי הזהות הלסבית בכלל. הדאגה "מה תעשה השנייה", כלומר כיצד תצליח בת הזוג שאינה יולדת לאהוב ולגדל את הילד שלא יצא מרחמה, היא רק פן אחד, ישראלי מאוד, של השאלה הגדולה שעדיין תלויה באוויר, על אף מצבה המשופר של הקהילה הלהט"בית: כיצד יכולות נשים לחיות במשק בית אלטרנטיבי ללא חסות גברית - ועוד להיות מאושרות מזה? העובדה שבסופו של יום הן אינן יכולות להביא לעולם ילד ביולוגי משלהן, כזה שסבא וסבתא יוכלו להתווכח מעל עריסתו לאיזה צד הוא דומה, היא ההוכחה היבשה והמוחלטת לחוסר ההיגיון בזוגיות לסבית.

הישגו הראשון והמהותי של השער העוסק בזהות הלסבית ב"נשים לגופן" הוא נרמול החיים הלסביים והצגתם כצורת קיום אחת מיני רבות. זהו חלק מהאג'נדה הכללית של ספר הענק הזה: יצירת שיח נשי חדש, שבניגוד לזה הפטריארכאלי הנוקשה - כן מאפשר את קיומן של צורות חיים אחרות.

החשש הוא שאת הספר הזה, על שעריו השונים, יקראו ככל הנראה מי שכבר יודעים שאין צורך במפגש חזיתי בין ביצית לזרע כדי להיות הורה טוב, או שמשפחות בהרכבים שונים יכולות להתקיים, ובאושר רב. מבחנו הגדול של הספר הוא המידה שבה יצליח לחלחל דווקא לאזורים הבלתי מחוברים; אם יצליח להגיע, למשל, לידיה של נערה לסבית ערביה או חרדית, ויעזור לה להבין שאין דבר מגונה או בלתי נורמלי בבמה שהיא מרגישה. אם יצליח לעשות כן, הוא יוכל להצטרף לספרי ההדרכה שהצליחו לשנות דפוסי מחשבה וקודים תרבותיים. הלוואי שאכן כך יהיה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו