בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הנשמה החסידית של אלי ויזל: מהבעש"ט ועד נח-נח-נחמן

ספרו המרתק של חתן פרס נובל על מקורות החסידות ומחולליה מתאר כל אחת מן הדמויות בספר בחן, בצבע ומסתורין

7תגובות

הנשמה החסידית: אישים, מעשיות, מעשים

אלי ויזל. תירגמו מאנגלית: מיכל צוקרמן וליטל ידין. הוצאת ידיעות ספרים, 503 עמ', 64 שקלים

אם יש את נפשך לדעת מדוע נוהרים אלפים מישראל 2012 לקברו של רבי נחמן מברסלב באומן; אם יש את נפשך לדעת מהיכן חתונת נכד האדמו"ר מגור מביאה עשרות אלפים להתייצב בדומיה ובמתח; אם יש את נפשך להבין מהיכן שואבת חסידות בעלז את כוחה האדיר בציבור הדתי; אם יש את נפשך לדעת מה מניע את חסידי חב"ד להגיע לכל פינה על פני כדור הארץ - קרא וקראי את "הנשמה החסידית" - ספרו המרתק של חתן פרס נובל אלי ויזל על מקורות החסידות ומחולליה.

ספר זה המתין שנים רבות למהדורתו העברית במסגרת סדרת כתבי אלי ויזל בעריכת יואל רפל. בשילוב מיוחד של סיפורת וביסוס היסטורי שואב המחבר את הקוראים לתוך תמונת היהודי החסידי כפי שצייר אותו מרק שגאל: כל אחת מן הדמויות המתוארות בספר מלאה בחן, בצבע ומסתורין. אתם מתבוננים בכל אחת מן הדמויות הנפלאות הללו המטפסות כצלליות על הקירות וגם תת המודע שלכם מבין לאן היא הגיעה בשרשרת הדורות. בצבעים עזים מצייר ויזל את הכנר והרב המרקד, עם סיפורים ומעשיות סביב כל אותן דמויות חסידיות. בין השורות, מצביע המחבר על הסבא שלו, אותו הוא מתאר "כחסיד מלא להט", כמקור למשיכה שלו לחקר הנשמה החסידית והסיפורים סביבה, ומוסיף בקורטוב של ספק-מרירות-ספק-חיבה כי הסבא החסיד "האמין באלוהים". ביד אמן הוא שוזר את הסיפורים שספג עת ישב על ברכו של סבו והופך אותם למציאות היסטורית מרתקת שמסבירה לקוראים מדוע ואיך קמה תנועת החסידות ומי היו מחולליה.

גיל כהן-מגן

עשו לנו לייק ותוכלו לקבל את מיטב ביקורות הספרים ישירות אליכם

הספר מתחיל בדרמה - ניסיונו של מייסד תנועת החסידות רבי ישראל הבעל שם-טוב - הבעש"ט - המנסה לכופף דווקא את ידו של בורא עולם. סיפור על דמות רוחנית נדירה, אדם מיוחד וחריג בנוף המשמים והמדכא של העם היהודי בתחילת המאה ה-18. הבעש"ט מצטייר כדמות מסתורית מלאת יצרים. רואה ואינו נראה שהגיע בעתו: בעת שהחיים היהודיים עמדו מלכת, קפאו בשמרנות בלתי נסבלת. איש-איש בקהילתו ובדלותו. תחת שליטה הלכתית ליטאית נוקשה. כמה דורות לאחר הטראומה של שבתאי צבי, פרץ ר' ישראל הבעל שם-טוב לתודעה ממקומו בהרי הקרפטים וכבש בסערה את העולם היהודי. "הוא ניחן בלהט מדבק וחולל שינוי בכל מי שקרב אליו". שלא כיורשיו בדורות הבאים, לא היה לבעש"ט מעון קבוע, לא היתה לו חצר, הוא לא העסיק משרת או מזכיר כדי לסנן מבקרים. הוא היה תמיד בתנועה, לא נח לרגע, מפיץ את תורתו החדשה בכל אתר ואתר. הוא יצר מאבק אלים וקשה בין "חסידים" ו"מתנגדים". הוא הבין שבני אדם אינם מסוגלים להתקיים בלי חלום ובלי אגדה ומכאן סוד כוחו - הוא הציע את שניהם וכך רכש את תהילת הדורות והערצתם.

ויזל מודה כי מרבית הסיפורים על אודות הבעש"ט מתארים אירועים שאולי היו ואולי לא היו, ואם התרחשו, ייתכן שלא התרחשו בדיוק באופן שבו הם מסופרים. זהו "עולם שבו עובדות הופכות כפופות לדמיון וליופי". וזהו הסוד האמיתי של הנשמה החסידית, וגם סוד כוחה: האמונה הטוטאלית ברבי. באדמו"ר. בלי מדוע ובלי אבל. הוא המחבר בין המאמין לבין האל הגדול הגיבור והנורא, אל עליון.

רק היום אנו מבינים שהבעש"ט בעצם ייסד דת נפרדת, או לפחות ממסד דתי חדש, שמרד בישן מבלי לפרק את בסיס הדת וההלכה כולו. ויזל מנסה לעשות סדר היסטורי וכרונולוגי בהיסטוריה של השושלת החסידית ובתולדותיה, ואף מביא טבלה בסוף הספר המייצרת הקבלה בין האירועים שהתרחשו באירופה לבין תולדות חייה של כל אחת מן הדמויות הרבניות המתוארות בהרחבה בספרו. כמו מייסדי דתות אחרות, את תורתו של הבעש"ט הפיצו תלמידיו ויורשיו המתוארים בספר אחד לאחד ובהם דמויות כמו המגיד ממזריץ', לוי יצחק מברדיצ'ב, אלימלך מליז'נסק, נחמן מברסלב, רבני פשיסחה ועוד ועוד.

מוטיב מעניין בנראטיב החסידי שאותו מציג ויזל הוא הוויכוח או אף העימות עם האל. הוא שב ועולה בסיפורים ובאגדות שהמחבר מביא בכל פרק, על הרבנים שתוך כדי להט אמונתם אינם מתביישים גם להטיח ולשאול שאלות קשות את בורא עולם. להם כנראה היה מותר ואין הדבר נחשב ככפירה אלא כביטוי עמוק לאהבת האל. אחדים מהם חוו חוויות מיסטיות ואחרים טעמו מעולם הקבלה. הם היו אנשים יצריים מאוד ומגיל צעיר יחסית הועידו אותם לגדולה. יש מהם כאלה שכלל לא רצו בתואר ואף ניסו להימלט מגורלם ויש מי שמרדו. כלפי חלקם נהגו בגינוני מלכות, בדיוק כפי שנוהגים כלפי יורשיהם האדמורי"ם היום. הם היו מושא לקנאה ושנאה בקרב עמיתים ויריבים כאחד, במיוחד על מה שנתפש בעיני רבים כיוהרה והתנשאות בהבנת האמונה. היו בהם שהתבודדו תקופות ארוכות והיו שהתמוטטו נפשית: אחדים בשל גודל הציפיות שתלו בהם להושיע את היחיד ואת הציבור בכל דבר קטן כגדול, ואחדים בשל הסתירה הפנימית בין האמונה המוחלטת בביאת המשיח ובין המציאות המדכאת שבה חיו.

"אלה המעריצים אותי אינם מיטיבים להכיר אותי יותר מאלה השונאים ומשפילים אותי", אמר רבי נחמן מברסלב ואלי ויזל לא מהסס בספרו לחשוף גם את מה שאסור לכאורה לדעת על גדולי החסידות. הוא מפרט את מורכבות אישיותם והצדדים האפלים שלהם. הוא מזכיר תכופות את נשותיהם, הבולטות לעתים כדמויות משפיעות ועצמאיות.

ויזל, כניצול השואה ושאת פרס הנובל לשלום קיבל בזכות עיסוקו בהנחלת לקחי השואה, אינו מתחמק גם מן המתח המובנה שבין האמונה הטהורה והבלתי מתפשרת באל לבין האסון הנורא שפקד את אותם מאמינים בזמן השואה. הוא מרמז על כך שהבעש"ט וחלק מתלמידיו שעסקו בתורת הנסתר חזו את הנורא מכל שיקרה לעמם ולקו בהתמוטטות נפשית בשל כך. הוא מתאר שיחות שלו במחנה הריכוז עם חסידים שונים וויכוחים שניהל אתם בחשכת ליל קר בשוכבם על הדרגשים הקפואים ב"ממלכת האופל". הוא מתאר את האקציה שהביאה לחיסולה של שושלת רבני קרלין סטולין ותקומתה מחדש לאחר השואה. הוא שואל בתדהמה כיצד הצליחה החסידות להישאר על כנה בחצרות הגטו ובמחנות המוות.

סימני השאלה שמציב המחבר מלווים את כל מי שעוקב אחר החברה החרדית במדינת ישראל: איך, למרות כל התלאות, הייסורים, השואה והעולם החדש והמשתנה ממשיכה החסידות באנרגיות של התחדשות והתחזקות? מהיכן, למשל, האמונה הנסתרת הזאת הבוקעת מכל מי שעולה לקברו של רבי נחמן באומן שבאוקראינה, או הבא בשערי ההיכל העולמי של חסידות גור בירושלים?

אני מצאתי את עצמי לא אחת נפעם - במיוחד בתפקידי כשר הרווחה - ממפעלות החסד המרשימים שהציבור החסידי יוזם, מקים ומפעיל. ואני שואל את עצמי איך זה שהנשמה החסידית הזאת שורדת בעולמנו המודרני, המתוחכם, המשוכלל, השואף לליברליזם, לאינדיבידואליזם, להשכלה ושכלתנות, וזאת למרות הפוליטיקה החרדית והתלות שלה בממשלה ובתקציביה, ולמרות שההבטחה הביאה לא פעם לאכזבה?

נדמה לי שהתשובה נעוצה בשאלות עצמן. שכן דווקא בתקופה זו, כשהאדם הבודד מוצא את עצמו יותר מאי פעם תועה, מבולבל ומפוחד, הוא מחפש תמיכה וחום מכל מקום אפשרי. בוודאי מדמות סמכותית ומקהילה הנתפשת כחזקה, מגובשת ותומכת. הוא מחפש חיזוק מאמונה פשוטה ולא "פלספנית". הוא מקבל מה שהבעש"ט ותלמידיו הציעו ליחיד: חיבור רגשי עמוק בין היחיד לכלל, תמיכה הדדית ומענה לחרדותיו, מחסוריו ומאווייו. פטור מהתלבטות של "מאין באת ולאן אתה הולך".

הנשמה החסידית מציעה ליחיד התועה גיבוי ותמיכה ומשמעות בקטן שבדברים בתוך עולם מורכב ומסובך שבתוכו אנו חיים. הנשמה החסידית שבקעה לפתע פתאום אצל הבעל שם-טוב, שפרצה כלהבה ענקית אצל ממשיכי דרכו, שכמעט וחוסלה כליל בשואה, קמה מאז לתחייה והיא כנראה פה עמנו כדי להישאר ולהתגבר. אלי ויזל מיטיב לתפוש אותה במיסטיות שלה ובעוצמתה אבל גם בנאיביות שלה, שלעתים תועה - ולעתים מטעה.

ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג ממפלגת העבודה כיהן בעבר כשר הרווחה והשירותים החברתיים, וכשר לענייני התפוצות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו