בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ספר המתכונים של "ביסים": פשטות מעוררת תיאבון

הילה קריב, בעלת בלוג האוכל "ביסים", צולחת היטב את מבחן המעבר מבלוג לספר וצובעת את חיי היומיום במנות עונתיות משמחות וטעימות

8תגובות

ביסים: ממטבחה של בשלנית

הילה קריב. הוצאת כתר, 197 עמ', 128 שקלים

איזה ספר יפה. מרוב שהוא יפה, מתחשק לעזוב הכל ולרוץ למטבח, לירקן, לקצב ולגינת התבלינים ולהתחיל לבשל. הספר "ביסים" מבוסס על בלוג האוכל הפופולרי והמוצלח מאוד של הילה קריב, ישראלית שחיה בארצות הברית אך מחוברת מאוד לישראל ולישראליות: לחומרי הגלם המקומיים, לשווארמה ולגבינה הבולגרית, למשפחתיות ולמסורות האוכל המקומיות. וייתכן גם שלא רק שהיא מחוברת אלינו אלא שאנחנו, חובבי הבישול, מחוברים אליה: כי הילה קריב כותבת מברקלי שבקליפורניה בשפה קולינרית בינלאומית שאנחנו כבר חלק ממנה: אוכל טרי, קל יותר לעיכול ולבישול, בריא וידידותי, לכדור הארץ ולאדם; וכמובן, טעים ויפה.

אני מנויה על הבלוג של קריב: בכל פעם שהיא מפרסמת פוסט חדש הכולל סיפורים על חייה, חיי משפחתה - וכמובן, מתכונים מפרי ידה - אני מקבלת אותו אל כתובת המייל הפרטית שלי. כך אני מכירה את "נמברטו", כינויו של הבן האמצעי של קריב, את הבכורה "הדומיננטית, הצודקת ובעלת המלה הראשונה והאחרונה" ואת שאר בני המשפחה, כולל הדודה שמחה והסבתא הפולנייה שנשארו בישראל.

הילה קריב

מתכונים של הילה קריב באתר "הארץ": לחמניות גבינה לשבועות | דגים ברוטב של קיץ | קבבים עם גבינה | תבשיל אורז בפול | שני מתכונים עם פריקה | תוספות שתמיד עובדות: פירה כתום ותפוח אדמה בתנור |חמין עוף בחמש שעות בלבד

חייה של קריב מזכירים לי את החיים שלי ושל קוראים רבים אחרים: כמוה גם אני בשלנית בלתי נלאית, אם לילדים קטנים הרודפת רוב הזמן אחרי הזנב של עצמי ברצון לעשות הכל לבד, ואם אפשר - באופן מושלם. הסיפורים על שאריות הפסטה שנשארת על הרצפה בסוף הארוחה, מטלות בית הספר הבלתי נגמרות שמקבלים ההורים המשועממים.. והיומיום שמורכב מבית ומשפחה, קיטורים ושמחות בד בבד, מוכרים לקוראים רבים בברקלי או בתל אביב.

אך נותרת השאלה: האם מה שנכתב לבלוג ברשת ונקרא בהנאה גדולה על מסך המחשב יכול לבצע את המעבר לספר בישול בפורמט אלבומי? חלק גדול ממבחן המעבר מהבלוג לספר עוברת קריב בהצלחה יתרה: את התמונות לספר צילמה קריב בכישרון רב, המתכונים מוצלחים וההגשה גם היא מצוינת. הספר ערוך בקפידה, יש לו מבנה ברור, המתכונים נהירים, כתובים ביעילות ובבהירות - וטעימים מאוד.

המקום שלטעמי המעבר מהבלוג לספר קצת פחות מוצלח בו הוא דווקא בסיפורים שמלווים את המתכונים ומודפסים לצדם, מה שעובד יפה בבלוג אישי; הסיפור שבבלוג היה חלק מהחיים הקטנים שקריב חולקת אתנו ובמידה רבה מזכיר לנו את החיים שלנו, פתאום עובד בצורה קצת פחות מוצלחת בספר. אפשר לומר, מדוע ההתקטננות, ספר כל כך יפה ומוצלח, למה לחפש ולמצוא בו דופי? זה נכון, כמובן, אך הספר הזה מייצג תופעה גדלה והולכת של מעבר מספרי שף מהודרים - שברבים מהם המתכונים מתאימים לבישול של מסעדה עם חומרי הגלם יקרים ונדירים, ועם הכנות מרובות - לספרי בלוגרים, צנועים יותר, יומיומיים יותר. האם כותבי הקולינריה ברשת יצליחו לעשות את המעבר הזה מהבלוג לספר?

הילה קריב

עם זאת, על פי טבעו ומוצאו הבלוגרי, הספר הזה מייצג איזו צניעות מרעננת, שבאה אחרי עשור של ספרי בישול יקרים - שחייבו תשלום לסטייליסטית ולעוזרת שלה, לצלם הסטודיו ולאסיסטנט שלו, ולכל שאר העוסקים במלאכה. כאן קריב גם מבשלת, גם מסגננת, גם כותבת, וגם מצלמת הכל לבד - והתוצאה, בעיני, לא נופלת מספרים עם תמונות של טובי הצלמים: קריב צילמה את המנות אך גם חומרי גלם והרבה טבע. כשרונה מתפרץ בהעמדה הנכונה של המתכונים, בניקיון ובאסתטיקה של הספר, ובבחירות היפות שהיא עושה בו. לטעמי, יש משהו נכון יותר בהגשה הצנועה אך היפה של קריב מאשר בתצלומי מנות שלוטשו ולוטשו, בתחילה אצל השף, בהמשך בביקור אצל הסטייליסטית שסיפרה איזה תלתל פטרוזיליה סורר, ורק אז הגיעה המנה לרגע הגורלי מול הצלם.

את הצניעות הזאת קריב מייצגת לא רק בתצלומים - יש משהו ארצי ויומיומי שנושב מהספר כולו ולכן הוא גם נראה לרובנו נגיש ואמיתי יותר. כי שכשאנחנו מבשלים, אנחנו לא עושים הפסקה מהחיים, אלא מבשלים ואוכלים תוך כדי עבודה וטלפונים ומיילים וילדים, ועדיין אנחנו רוצים לתת כבוד למה שמושם על הצלחת שלנו ונכנס לפה שלנו.

פרקי הספר מחולקים על פי חודשים, מינואר ועד דצמבר, מתוך תפישת עולם של בישול על פי עונות ומצאי בשוק, כלומר על פי חיי היומיום שלנו. המתכונים שניסיתי יצאו מוצלחים מאוד: גזר, מרווה ושום צלויים בתנור - פשוט וטעים; ומרק עדשים כתומות ודלורית היה ביתי ומנחם. אמנם אין בו הרבה חדש ובכל זאת, זהו מרק חורפי ומשובח.

הילה קריב אורז פול
הילה קריב

אבל נדמה שקריב מצטיינת בשימוש בחומרי גלם מגינת הירק: בסלט סלרי וצנוניות עם ויניגרט אנשובי, בסלט סלק בטרגון וברבים אחרים נעשה שימוש פשוט אך מושכל בחומרי גלם טובים וטריים. את מה שלא הספקתי כבר לבשל מהספר סימנתי בהרבה אוזני חמור של מתכונים שמאוד מתחשק להכין: קציצות דגים שנראות מקסימות, עוגת פקאן ושוקולד מריר, קדירת עוף מגרה, ועוד.

קריב צובעת בספרה את חיי היומיום במנות משמחות וטעימות; אין זה ספר מסוג "הכנתי בחמש דקות" וגם לא מסוג "הוצאתי מה שיש במקרר, ערבבתי ויצא מצוין". עם זאת, זה גם לא ספר שמחייב שהייה של ימים שלמים במטבח וריצה אחרי חומרי גלם שאי אפשר להחליף באחרים (קריב אפילו מציעה מדי פעם בפעם להשמיט פריט זה או אחר - אם אין בבית). הספר הזה מציע אוכל פשוט, מנחם וביתי שנרצה לראות אצלנו על השולחן, אך תמיד יש בו איזה עשב תיבול מעניין או איזו צורת הכנה לא צפויה, חיבור בין חומרי גלם שלא חשבנו עליהם וגם השקעה בקוראים - השקעה שהופכת את התבשיל (או הסלט או העוגה) לשווה יותר, כדאי יותר וגם טעים יותר.

את כל המתכונים של הילה קריב אפשר למצוא בבלוג ביסים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו