בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למנצח שיר מזמור

טביעת ידו של המנצח, המלחין והמוסיקאי גארי ברתיני נמצאת כמעט בכל מקום שבו נשמע צליל בישראל. ספר חדש חוקר את השפעתו על תרבות המוסיקה בישראל ומצביע על המהפכה שחולל בשירת המקהלה הישראלית

תגובות

גארי ברתיני היה מנצח כריזמטי, מלחין שעבד עם מקהלות, להקות מחול ותיאטרון, ואף מוסיקאי; כנר שידע לנגן בפסנתר, בקלרנית ובחליל; מורה ומרצה, שתביעת ידו ניכרת בכל תחומי אמנויות הבמה בישראל. מיכל זמורה-כהן, פסנתרנית ומוסיקולוגית, ממקימי החוג למוסיקולוגיה באוניברסיטת תל אביב ומנהלת חטיבת המוסיקה בקול ישראל לשעבר, הכירה את ברתיני בתחילת שנות ה-50 כאשר ניהלה את תזמורת חיפה. בזמן עבודתה ברשות השידור הזמינה אותו להיות המנצח והמנהל האמנותי של התזמורת הסימפונית של הרשות, ומאז הידידות בין השניים נשמרה. זמורה-כהן מתארת את ברתיני כאישיות רדופת עשייה וכאדם ויוצר שלא חדל לחלום. ספרה, "גארי ברתיני בחיי המוסיקה בישראל" (הוצאת כרמל), משמיע יחד עם קולה שלה גם קולות של הוגים ויוצרים שונים ואת קולו של ברתיני עצמו, כפי שהוא נשמע מבעד לראיונות שקיים אתו מבקר המוסיקה של "הארץ" חגי חיטרון. הספר מעמיד זו לצד זו את פעילותו של ברתיני ואת התהוותם של חיי המוסיקה בארץ. שני אלה, לפי זמורה-כהן, כרוכים זה בזה ואינם ניתנים להפרדה.

מה היתה תרומתו העיקרית של גארי ברתיני לתרבות המוסיקה בישראל?

"ברתיני הקים את הגדולה במקהלות הארץ, מקהלת רינת; ייסד את האנסמבל הקאמרי שהכניס רוח חדשה לשילוב הקולי-כלי; היה בין מייסדי האופרה החדשה וחולל בה את השינוי המבורך מאז ימיה של אדיס דה פיליפ; הוא העלה את התזמורת הסימפונית ירושלים - רשות השידור לרמת תזמורת בינלאומית. הוא חידש בארץ ערבי קונצרטים של מוסיקה חדישה; הוא הקים את "הנוער המוסיקלי"; והוא היה מורה הדרך של כל מנצחי המקהלות בארץ".

דודו בכר

מה ייחד את ברתיני בניצוח?

"דמותו של המנצח יוצאת דופן מכל אמני המוסיקה והתזמורת ושונה מכל הכלים המרכיבים אותה. הפרשנות המוסיקלית ועיצובה האישי של היצירה המבוצעת הם נחלתו הבלעדית של המנצח. נגן התזמורת כמותו ככלי משחק בידי המנצח, האמור לשכנעו לפרש את המוסיקה לרצונו של המנצח, ולשכנע את הקהל לקבל פרשנות זו. וברתיני היה בעל כוח שכנוע מרשים מאוד".

מה אפיין את יצירותיו של ברתיני כמלחין לתיאטרון ולמחול?

"ברתיני היה איש במה, ובמה אינה רק מוסיקה. הוא שיחק עם הרעיון של להיות רקדן, והתנועה, שהיא נחלת המוסיקה והמחול, ריתקה את דמיונו. ברתיני, שהקדיש זמן רב לביצוע מוסיקה חדשה וחדישה, היה, בעיקרו של דבר, מלודיסט מושבע - כתיבת מוסיקה לתיאטרון אפשרה לו לבטא זאת".

מה היו מקורות השראתו של ברתיני ומי הושפע ממנו?

"ברתיני הושפע ממורו מרדכי סתר; ומן האווירה שמצא בבואו ללמוד בפאריס בשנים 1952-1953. אף שלא הודה בכך, הוא הושפע גם מאמו, שאהבה מאוד את המלודיות הרוסיות. מי שהושפע ממנו במיוחד היו מנצחי המקהלות, שרובם תלמידיו וכן זמרי המקהלות. ברתיני הביא למהפכה בשירת המקהלה בארץ ועל כך הוערך במיוחד".

מה היה טעמו המוסיקלי של גארי ברתיני?

"ברתיני מימש בחייו מהלך שלם בעיצוב טעמו. תחילתו בבריחה ממוסיקה מן התקופה הקלאסית והרומנטית. זו היתה דרכו של נער שהיה במחנות וחווה בריחה והסתתרות ביערות להגיב על אירועי המלחמה. באותם הימים חידש ביצועים של תקופת הרנסנס והמוסיקה של המאה ה-20. רק בשלב מאוחר יותר חבר למהאלר, לבטהובן ולוואגנר, שביצוע האופרה שלו היה המעשה האמנותי האחרון שעשה. מתוך תחושת שליחות היה אף מפיצה הגדול ביותר של המוסיקה הישראלית בעולם הרחב".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו