בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בצל השיח

אחת הדרכים להיות ישראלי היא להשתתף בוויכוחים

תגובות

הספר "ישראלים בדרכם", שכתבו במשותף פרופ' עדנה לומסקי-פדר ותמר רפופורט (הוצאת מאגנס), בוחן את האופן שבו צעירים מברית המועצות לשעבר מפלסים את דרכם לישראליות. על בסיס ניתוח סיפוריהם מוצעת פרספקטיבה חדשה בחקר ההגירה, שעל פיה השתייכות מושגת לא דרך אימוץ של אתוסים לאומיים מכוננים, אלא מעצם ההשתתפות בשיח המקומי על אודותם.

המחברות עקבו במחקרן אחר קבוצה של צעירים שלמדו בתיכון בברית המועצות והגיעו ארצה כסטודנטים, ברובם לאוניברסיטה העברית, אך גם לטכניון ולמוסדות אחרים. "אנחנו בודקות השתלבות חברתית לא דרך מדדים מקובלים, כמו שיעורי תעסוקה, נישואים מעורבים וידיעת שפה", אומרת פרופ' לומסקי-פדר, "אלא על פי האופן שבו הם מפרשים וקוראים את האתוסים המרכזיים של החברה הישראלית. אנחנו מראות שהאתוסים מאוד רלוונטיים עבורם.

"הם כולם תופשים את עצמם כבני האינטליגנציה הרוסית. אנחנו מראות את האופן שבו הם גדלו ברוסיה, מה מייחד את הזהות הזאת, מה המטען התרבותי שהם באים איתו, איך השפיעה הפרסטרויקה והפגישה אותם עם הזהות היהודית, שחלקם לא הכירו עד אז או שהכירו אותה בצורה מעומעמת".

גדי דגון

בהמשך, בוחנות השתיים איך אותם סטודנטים קוראים את הזיכרון הלאומי הישראלי: "מצד אחד הם דוחים לחלוטין את התפישה הישראלית שלפיה הם כביכול הגיעו לכאן כי הם ברחו מאנטישמיות", אומרת לומסקי-פדר. "הם ממש מנרמלים את האנטישמיות. ומצד שני הם מאמצים את זיכרון השואה, שהם כמעט ולא הכירו ברוסיה".

רוב הסטודנטים שהשתתפו במחקר חיים בירושלים, "והם מאמצים אותה מאוד כעיר ובזים לתל אביב כעיר חומרית וחסרת תרבות. יש גם פרק בספר על היחס שלהם לישראלים ממוצא מזרחי, שם יש מצד אחד אוריינטליזם, ומצד שני אימוץ של מודלים אחרים, וגם יחס ביקורתי לגישה המאוד מתנשאת של יוצאי רוסיה למזרחים. היחס למזרחים בעצם מבטא יחס מתנשא לישראלים בכלל. אז אנחנו מראות את האמביוולנטיות החזקה שם.

"מה שאנחנו רוצות לטעון", מסכמת לומסקי-פדר, "זה שהשייכות שלהם לחברה הישראלית זה בעצם השיח הסוער שהם מנהלים עם התרבות הישראלית. הם לא בהכרח מקבלים אותה, אבל הם רוצים להשאיר את החותם הקבוצתי שלהם על השיח".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו