בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכינו את הסימניות ביוגרפיות

תגובות

צ'פלין*סטיבן וייסמן

מודן

ביוגרפיה מנקודת מבט פסיכולוגית של צ'רלי צ'פלין, מילדותו בעוני ובמחסור בלונדון ועד היותו לאיש הקולנוע והקומדיה הדגול. מאנגלית: נעמי כרמל.

סאטיאגרהא בדרום אפריקה* מוהנדס קרמצ'נד גנדהי

בבל

ספרו האוטוביוגרפי של גנדהי, משנת 1928, שבו הוא מתאר את השנים המכוננות שעברו עליו בדרום אפריקה, בין 1893 ל-1914, שבהן הפך מעורך דין מסחרי צעיר למנהיג ואירגן התקוממות עממית של ההודים בדרום אפריקה. מאנגלית: מתן קמינר.

שיחות עם עצמי*נלסון מנדלה

אחוזת בית

ספרו של נלסון מנדלה, חתן פרס נובל לשלום ונשיא דרום אפריקה לשעבר, כולל מכתבים אישיים ורשימות אישיות על נושאים כלל-עולמיים. את ההקדמה לספר כתב נשיא ארצות הבית, ברק אובמה. מאנגלית: קובי מידן.

אטילה ההוני*ג'ון מאן

כנרת, זמורה-ביתן

במשך 20 שנים מכריעות בראשית המאה החמישית, גורלה של האימפריה הרומית ועתידה של אירופה היו נתונים בידיו של אטילה. בהתקפות רבות מספור ובשלוש מערכות צבאיות גדולות, האיש ולוחמיו קנו להם בצדק מוניטין נצחי.

פוטין: האיש ללא פנים (שם זמני)*מאשה גסן

עליית הגג/ ידיעות ספרים

באדיבות אוצר תמונות הפלמ"ח

גסן מספרת על עלייתו המטאורית המפוקפקת של פוטין לשלטון ברוסיה, שלב אחר שלב - כיצד נהפך מסוכן קג"ב לאיש החזק ביותר ברוסיה, אדם שהונו הפרטי עצום והוא מטיל אימה על יריביו.

נתן אלתרמן: ביוגרפיה*דן לאור

עם עובד

מחקר מקיף על המשורר, המחזאי, בעל "הטור השביעי", שדעותיו בענייני ציבור וחברה הסעירו לא אחת את הרוחות ואת המחלוקות בציבור.

לאה גולדברג*חמוטל בר יוסף

מרכז זלמן שזר

לאה גולדברג הפכה "גיבורת תרבות", יצירותיה וחייה מוכרים ומייצגים חוויה ישראלית משותפת. הספר מתאר את חייה, למן עלייתה לארץ ב-1935 ועד פטירתה בשנת 1970.

כעץ באפלת היער: על אהבותיה של לאה גולדברג*שרה בן-ראובן

שוקן

אהבותיה של לאה גולדברג הן חומר הגלם שממנו נוצרו מיטב שיריה. הספר סוקר את פרשיות האהבה שהסעירו את עולמה, ומנתח את השפעתן על יצירותיה.

מי אמר שצריך להיות מאושר כשאפשר להיות נורמלי?* ג'נט וינטרסון

חרגול

וינטרסון האנגלייה אומצה על ידי משפחה דתית בשנות ה-60 ועברה התעללות קשה. היא מתארת בחדות ובהומור את החיים בצל התעמרות אמה המאמצת ואת התקווה שנטעו בה הספרים שקראה בהיחבא. מאנגלית: ליה נירגד.

ביוגרפיה של האלוף מאיר זורע* חנוך פטישי

ספרית פועלים/ הקיבוץ המאוחד

סיפור חייו של זורע, שהיה מבכירי האלופים במטה הכללי, השתתף במלחמות ישראל, ושימש בתפקידים ציבוריים מגוונים.

פושע*יורם לנדסברגר

ספרית מעריב

סיפורו של העולם התחתון בישראל בשנות ה-60 וה-70 ושל לנדסברגר עצמו, אחד העבריינים המתוחכמים ביותר, שהתמחה בעיקר בפריצות ובשוד כספות.

המנהיג והתקשורת: דוד בן-גוריון והמאבק על המרחב הציבורי 1948-1963*רפי מן

עם עובד

דמותו של בן גוריון התקבעה כמנהיג כל-יכול שכוחו במעשים ולא בדיבורים, וגם כמי שנהנה משיתוף פעולה צייתני של "עיתונות מגויסת". הספר בוחן מחדש כמה מהקביעות הללו.

סיפור חייו, מוצאו ומסעותיו של צ'יף אינדיאני צעיר* ג'ורג' קופוויי

נהר ספרים

אוטוביוגרפיה מ-1847, שכתב אינדיאני שגדל בתרבות שבטית מסורתית, בקהילה דועכת שלא יכלה להתמודד עם האסונות שאיימו לכלותה, עד לבוא המיסיונרים שהציעו דרך לגאולה. מאנגלית: ד"ר שחר ברם.

לעוף כמו ציפור דרור* אריה פלשטיין

קינג

המחבר, שכילד חווה את השואה בהיותו כלוא במחנה דראנסי, ולאחר מכן הסתתר בחווה מבודדת ועלה לארץ עם גרעין של חברים מהתנועה הציונית בפאריס, מתאר את ההווי בקיבוצים, את שירותו הצבאי ואת עבודתו כמודד בפרויקטים לאומיים.

רבי יוסף קארו*משה אידל, ירון בן-נאה, אביעד הכהן

מרכז זלמן שזר

אישיותו הרבגונית של הר"י קארו: איש הלכה ומשפטן, איש רוח ומיסטיקן, סופר פורה מאין כמוהו, ראש ישיבה, מורה הוראה ומנהיג ציבור רב-פעלים.

מיכאל סלע* יוסי גולדשטיין

שוקן

סיפור חייו של המדען מיכאל סלע, מבכירי האימונולוגים בעולם. שימש כנשיא מכון ויצמן במשך עשור, זכה בגיל 35 בפרס ישראל ובפרסים בינלאומיים חשובים.

מחברות נתיבה* עורך: רוביק רוזנטל

כתר

נתיבה בן יהודה הותירה אחריה ארגזים גדושים פנקסים, דפדפות ופתקים שבהם רשמה רעיונות וביטויים, ציטוטים שהכעיסו או שימחו אותה ועוד. העורך, שקיבל את העיזבון מבתה, יצר ספר קצבי, כואב ומשעשע.

פורצת הדרך מעג'מי*נאדיה חילו

ספרית פועלים/ הקיבוץ המאוחד

זהו סיפור חיים שהוא גם סיפור הצלחה של ערבייה ישראלית, שידעה לפרוץ את המחסומים העומדים בפני אשה ערבייה במדינת ישראל והיתה לחברת כנסת.

החצרן והכופר*מתיו סטיוארט

כרמל

לייבניץ ושפינוזה הם שתי דמויות מפתח במחשבה הפילוסופית של המאה ה-17, שהמחלוקת ביניהם נמשכת עד היום. הספר מתאר את תולדות חייהם ותורתם. מאנגלית: תרצה גור אריה.

עליות וירידות*חיים גלוטמן

ספרית מעריב

גלוטמן, איש עסקים יליד קולומביה, היה בעל חברה מצליחה שהעסיקה כ-4,000 עובדים. הספר משלב סיפורים על חוויות עסקיות ותרבותיות ומציג את הקשיים וההתמודדות של מנהל בכיר עם הצלחה גדולה ועם התרסקות עסקית.

כתבי זאב ז'בוטינסקי*עורך אריה נאור

מכון ז'בוטינסקי

הכרך עוסק ביסודות השקפת עולמו של ז'בוטינסקי עד תום העשור הראשון של המאה ה-20.

בהיר וגבוה כזמר: יעקב אורלנד *תמר וולף מונזון

מכון בן-גוריון

ספר הבוחן מתוך פרספקטיבה היסטורית-ביקורתית את מקומו של אורלנד במפת התרבות בדור התקומה והמדינה. המחקר עוקב אחר צמתי מפתח בביוגרפיה היוצרת שלו ובוחן את יצירתו ואת עשייתו המגוונת בשירה, בזמר, בתרגום ובמחזאות.

הגדה השמאלית: אמן את החפירה*ורלם שלמוב

כרמל

אנתולוגיה הכוללת את החלקים השני והשלישי בקובץ סיפורי קולימה מאת שלמוב (1907-1982), המהווים עדות ישירה למציאות הגולאגים. מרוסית: ליזה צ'ודונבסקי.

סמל בגודל המולדת: מחמוד דרוויש*מונא אבו עיד

מרכז משה דיין

דרוויש הוא אחד משניים או שלושה משוררים ערבים שבמידה רבה קבעו בכישרונם ויצירתם את גבולות תרבות-העילית והתפתחות מערכות השירה הערבית.

עד שהאנושות תשתחרר משיגעון המלחמה*אמירה גלבלום

רסלינג

ביוגרפיה פוליטית של אניטה אוגספורג ולידה גוסטבה היימן, שבמשך קרוב לחמישים שנות שותפות אישית ופוליטית פעלו כפמיניסטיות ופציפיסטיות למען זכויות הנשים, צדק חברתי ונגד המלחמות והלאומנות שהחלה בגרמניה והפכה לבינלאומית.

אי של אפשר *שי מינץ

כרמל

סיפור חייו של בנימין מינץ, ממנהיגי היהדות הדתית בישראל, שהיה סופר וחוקר, עמד בראש "פועלי אגודת ישראל", וכיהן כסגן יו"ר הכנסת עד להתמנותו לשר הדואר ב-1960.

ביוגרפיה של המלחין דוד זהבי*מוטי זעירא

ספרית פועלים/ הקיבוץ המאוחד

סיפור חייו של דוד זהבי, אחד המלחינים הפוריים והבולטים עוד בטרם קום המדינה ועד היום.


פותחים ספר

כתבים (שם זמני)

מבחר כתבים של המהפכנית הקומוניסטית רוזה לוקסמבורג. הקטע המובא כאן לקוח מהמאמר "הסדר שורר בברלין", שפורסם בעיתון "הדגל האדום" ב-14 בינואר 1919, יום לפני הירצחה של לוקסמבורג. מגרמנית: הראל קין. הוצאת ספרית פועלים/ הקיבוץ המאוחד

"סדר שורר בוורשה!", "סדר שורר בפאריס!", "סדר שורר בברלין!" כך עוברות הידיעות של שומרי "הסדר" בכל חצי מאה שנים ממרכז אחד של המאבק של תולדות העולם למשנהו. וה"מנצחים" העולצים אינם שמים לב כי "סדר" שעליו יש לשמור מדי כמה זמן במעשי טבח ושפיכות דמים מקרב ללא הפסק את גורלם ההיסטורי, את שקיעתם.

מה היה שבוע "ספרטקוס" האחרון הזה בברלין, מה נשא אתו, מה הוא מלמד אותנו? עוד בזמן המאבק, עוד בתוך קריאות הניצחון של מהפכת-הנגד חייבים הפרולטרים המהפכניים לתת לעצמם דין וחשבון על מה שאירע, לאמוד את האירועים ואת תוצאותיהם בקנה המידה ההיסטורי הגדול. למהפכה אין זמן להפסיד, היא ממשיכה להסתער - מעל קברים שטרם כוסו, מעל "ניצחונות" ו"תבוסות" - אל מטרותיה הגדולות. המשימה הראשונה של הלוחמים למען סוציאליזם בינלאומי היא לעקוב מתוך מודעות אחרי העקרונות שלה ואחרי דרכיה.

האם ניתן היה לצפות לניצחון סופי של הפרולטריון המהפכני בעימות הזה, לנפילתם של אברט-שיידמן ולהקמתה של דיקטטורה סוציאליסטית? בוודאי שלא, אם מביאים בחשבון בצורה יסודית את כל הגורמים המכריעים בשאלה הזאת. נקודת החולשה של העניין המהפכני ברגע זה, חוסר הבשלות הפוליטית של המון החיילים, שמניחים עדיין לקציניהם לנצל אותם למטרות אנטי-מהפכניות העוינות לעם, היא כבר הוכחה לכך שניצחון מתמשך של המהפכה לא היה אפשרי בהתנגשות הזאת. מצד שני, חוסר הבשלות הזה של הצבא הוא כשלעצמו רק סממן לחוסר הבשלות הכללי של המהפכה הגרמנית.

פותחים ספר

פרננדו פסואה

הביוגרפיה המלאה, פרי עבודת מחקר של שנים, של גדול משוררי פורטוגל, פרננדו פסואה, מאת ז'וז'ה פאולו קוואלקנטי פיליו. מפורטוגלית: יורם מלצר. הוצאת רימונים

סימן עז יותר מאותה תקופה אפריקנית הוא הסופות הנוראות, שבאותה פינה של העולם עוצמתן גדולה בהחלט מאלו האירופיות. בעודו ילד, היה פסואה מצמיד פרצופו לזגוגיות החלון כדי להתבונן ב"ברק חלש, בקול של הגשם, ברעד של הרעם", על הר בלאף. אחותו טקה זוכרת:

"כשהיה קטן למדי הוא היה עד לברק שביקע עץ. החל באותו יום הוא היה נתקף פאניקה כל אימת שהיתה פורצת סופת רעמים. הוא אפילו היה חש שהיא קרבה והיה נכנס למיטה, מתכסה כולו ומניח את הכר על ראשו. הוא היה נכנס למקום החשוך ביותר. כאילו לתוך תא סגור. כשהיה כבר מבוגר, הוא המשיך לחוש את אותה האימה". אותם "גשמים ברחוב שקם לתחייה מן התהום" היו מתגלים בו כ"תחושה רעה של הכל", כשהם מפזרים "אי-שקט עכור על פני כל הנוף".

"אם אמות כבר, לאחר מחר, סופת הרעמים שלאחר מחר תהיה עוד סופת רעמים של מה שהיה אילו לא מתי. אם לא אהיה בעולם, העולם יהיה שונה - אני אפקד ממנו - וסופת הרעמים תנחת על עולם שונה, היא לא תהיה אותה סופת רעמים".

באמת/ אינני יודע האם אני עצוב או לא.

והגשם יורד לו קל/ (כי ורלן מסכים)

בתוך לבי.

ללא כותרת (1935), פרננדו פסואה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו