בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא כשר פרווה

דיון בסוגיית הניסויים בבעלי חיים, והפעם מהזווית של המדען

2תגובות

הספר "החיה כאדם? הפולמוס על ניסויים ביו-רפואיים בבעלי חיים" (הוצאת אוניברסיטת חיפה/ ידיעות ספרים) דן בוויכוח הציבורי על הניסויים בבעלי חיים במחקר הביו-רפואי בארצות המערב ובישראל. מחברו, פרופ' אלכס צפרירי, הוא מדען במחלקה לבקרה ביולוגית במכון ויצמן למדע, וזוכה פרס בהט לספר העיון המקורי הטוב לשנת תשע"א-תשע"ב 2011.

"התנועות לרווחת בעלי חיים החלו עם תהליכי העיור באנגליה של המאה ה-18", מספר פרופ' צפרירי. "בתחילתן התנועות האלו הסכימו שהאדם רשאי להשתמש בבעלי החיים אבל רצו לצמצם את הפגיעה בהם למינימום האפשרי. בשנות ה-70 של המאה שעברה התגברה מאוד ההתנגדות בתנועות האלה לכל שימוש אינסטרומנטלי בבעלי חיים, והקול הבולט בהן תומך ומטיף לצמחונות וטבעונות. מובן שהצמחונים או הטבעונים מהווים אחוז קטן מהאוכלוסייה וקשה להאמין שבקרוב הם ישכנעו את האנושות לעזוב את התזונה שלה הם מורגלים. ולכן הנושא הכי סקסי להתנגדות, שקל יחסית לשכנע איתו אנשים, הוא נושא הניסויים בבעלי חיים.

"במדינת ישראל", ממשיך צפרירי, "יש לנו חוק המסדיר את הניסויים בבעלי חיים המבוסס על שלושה עקרונות, שראשי התיבות שלהם הוא עצ"ה: עידון - לעדן את הניסויים, לעשות אותם עם הרדמה, עם טיפול וטרינרי נאות, כך שהחיה תסבול הכי פחות שניתן; צמצום - לצמצם את מספר החיות שבהן משתמשים למספר הנמוך ביותר לשם השגת מטרות הניסוי ומידע אמין; המרה - להעדיף חלופות לבעלי חיים, להשתמש במודלים חישוביים, תרביות תאים ורקמה. יש להדגיש כי רק כשליש מהמחקר הביו-רפואי נעשה כיום בבעלי חיים ואילו שאר הניסויים נעשים בגישות חלופיות ובבני אדם".

אלון רון

לגבי הפרקטיקות של גידול חיות משק, צפרירי תומך כמובן בשיפור תנאיהן, "אבל יש לשיפורים ברוכים אלה מגבלות חמורות - ההכרח למצוא מענה לצורכי האוכלוסייה האנושית ובמחיר סביר. אפשר קצת להעלות את המחיר של העוף, ולהביא למצב שהחיות יסבלו פחות, ואני חושב שזו נטייה ברוכה, אבל היא הולכת בהתאם לאמצעים. אנחנו חייבים לשאול אם החברה יכולה להרשות לעצמה את הלוקסוס של העלאת מחיר מוצרי המזון. זו שאלה פוליטית-כלכלית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו