בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מאחורי המסיכה

חזקי שוהם בוחן את מקומה של ה"עדלאידע" בתרבות העברית החדשה

תגובות

בשנת 1926, רק שש שנים אחרי תחרות מלכת היופי הראשונה בעולם שהתקיימה באטלנטיק סיטי, כבר נוסדה בארץ ישראל גרסה מקומית שלה: התחרות לבחירת "אסתר המלכה העברייה", שהתקיימה במסגרת קרנבל פורים בתל אביב. "יוזמי הקרנבל ייבאו לתל אביב רעיון מהתרבות האמריקאית הקפיטליסטית, אך ניסו למצוא לתחרות הצדקה פרשנית במגילת אסתר ובכך לעגן אותו במסורת היהודית", מסביר ד"ר חזקי שוהם, שספרו "מרדכי רוכב על סוס" יראה אור בשנה הבאה בהוצאת אוניברסיטת בר אילן.

בספר מנתח שוהם את חגיגות פורים בתל אביב בתקופת המנדט הבריטי ואת הקשר בינן לבין הניסיון הציוני לבניית אומה חדשה. הוא מתחקה אחר תולדות החגיגות, שהחלו ביפו ב-1908 כנשפים קהילתיים ונהפכו בתל אביב של תקופת המנדט ל"עדלאידע". הקרנבל העירוני הענקי הזה כלל חידוש שלא היה קיים במסורת היהודית - תהלוכת תחפושות - ומשך אליו קהל רב. "מלכתחילה הקרנבל נועד להיות אטרקציה תיירותית, ובניגוד למה שחושבים כיום, זה לא היה אירוע לילדים בלבד", אומר שוהם. "הוא הלך והתרחב ובשנה האחרונה לקיומו, 1935, נכחו בו לפי הערכות כרבע מיליון אנשים (כאשר היישוב היהודי כולו מנה כ-400 אלף נפשות). זה היה אירוע הבידור וגם האירוע הציבורי הכי גדול בארץ בתקופת המנדט".

שוהם מלמד באוניברסיטת תל אביב ובמכללת ספיר, משמש עמית מחקר במכון שלום הרטמן וילמד החל בשנה הבאה באוניברסיטת אוקספורד. בספר הוא ביקש לבדוק את היחס לפורים בתנועה הציונית "מפני שהוא נתפש כחג גלותי ואינו קשור לתכנים של טבע או מאצ'ואיזם, כמו חגים אחרים. הפתיע אותי שלמרות הדימוי הסוציאליסטי והכפרי של הציונות, דווקא חגיגות פורים התאפיינו באוריינטציה תיירותית וקפיטליסטית, בדומה לקרנבלים באירופה הקתולית".

ירון קמינסקי

הספר בוחן את יחסי הגומלין בין בידור ותרבות עממית לבין אידיאולוגיה לאומית ומראה כי הקרנבלים של פורים היו דוגמה ללאומיות הנבנית "מלמטה", ולא בצורה המוכתבת "מלמעלה". לדברי שוהם, "החגיגות הביאו לידי ביטוי אידיאולוגיה לאומית בצורה שהיתה משמעותית מאוד לחיי היום-יום ובשביל 'האנשים הפשוטים'". לדעתו, מסורת חדשה זו העניקה לבוש אחר לצורות ההיסטוריות של חגיגות פורים. במישור רחב יותר, הוא מוסיף, "אני מנסה להראות שלא החילון היה השינוי המשמעותי ביותר שעברה התרבות היהודית בעידן הציוני, אלא היציאה לרחוב, במקום התכנסות במרחבים הסגורים של הקהילה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו