בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרויקט פתגמים - יידיש: היגיון בריא, מציאות חולה

לא יראת שמים ולא צדיקות, אלא מבט מפוכח על המציאות ועל קשייה: זה מה שיש בעיקר בפתגמים ביידיש שאסף יוסף גורי. עשרה מהם אתם מוזמנים לפענח בעצמכם בחידון שלהלן

8תגובות

אוצר הניבים של היידיש
יוסף גורי. הוצאת מאגנס. 519 עמ’, 119 שקלים


“אוצר הניבים של היידיש” הוא מילון ובו 2,240 ניבי יידיש, מתורגמים לעברית ולרוסית ‏(וכשצריך - גם מדריך להגייתם הנכונה‏). מלקט האוצר, יוסף גורי, מעיר בדברי ההקדמה כי בהשוואה למילון קודם שחיבר, המילון החדש “נותן ביטוי מובהק יותר להומור המיוחד במינו של יהודי מזרח אירופה”.

ויתרתי על השוואת מילון זה לקודמו, אבל ההערה של ד”ר גורי סימנה מסלול: ניבי יידיש כביטויי הומור. הוצאתי את עצמי מהכוחות, כמו שאומרים, סרקתי את הניבים כולם לראות כמה מהם מציתים חיוך או בדל חיוך. סיכום: יש ניבים מבדחים, לא רבים. להלן לקט, ובראשו העשירייה הנבחרת. כדאי לנסות לנחש את פירוש הניבים שבנבחרת במקום לקבלם מיד ‏(התשובות מובאות בסוף‏).


1. למה מתכוונים כשאומרים על מישהו שהוא “מביט בברווזים ומתכוון לאווזים” ‏(קוקט אויף די קאַטשקעס און מיינט די גענדז‏)? רמז: לא יפה ללעוג למום.


2. על מי אומרים שהפשטידה מונחת לו על הפנים, ובמקור: “דער קוגל ליגט אים אויפן פנים”?


3. מה זה “לסובב באצבע העבה”, כלומר באגודל ‏(דרייען מיטן גראָבן פינגער‏)?


4. ומה זה “ני בֶּה, ני מֶה, ני קוקוריקו”? רמז: ני=לא ‏(ברוסית‏), “בה” ו”מה” רומזים על “זה” בעברית, קוקוריקו זה קוקוריקו.


5. איך מפליגים בשלימזליות של שלימזל? אומרים ש”אילו היה סוחר בתכריכים, אז... ‏(אז מה?‏)


6. מה זה “שמונה־עשרה ושלוש־עשרה” ‏(אַכצן און דרייצן‏)?


7. שאלה קלה: למי הכוונה ב”תנורו של דוד המלך”?


8. שאלה חשודה כגסה : מה זה “אָן שטאָך אַרבעט” ‏(מילולית, הפירוש הוא “בלי עבודת דקירה”‏).


9. למה הכוונה בביטוי “קבצן בריא” ‏(אַ געזונטער קבצן‏)?


10. למה הכוונה בביטוי “הבשר העבה” ‏(דאָס גראָבע פלייש‏)?

ניבי היידיש, לפחות בלקט שכינס יוסף גורי, מציגים פן מסוים של המנטאליות היהודית המזרח־אירופית. לא יראת שמים, לא צדיקות, לא מוסרנות, לא געגועים לציון ולא הערצת רבנים, אלא בעיקר ריאליות, מבט מפוכח על המציאות ועל קשייה. נושאים שכיחים: עוני, מעמד חברתי, חכמים, טיפשים, בני מזל, חסרי מזל. “אוצר הניבים של היידיש” הוא ספר דפדוף נעים ומחכים, שימושי ללומדי יידיש או לכותבי עברית שרוצים לשלב ‏(בעברית‏) ביטויים שמקורם ביידיש. הנה אפוא עוד ניבים נבחרים, מקובצים לקבוצות:

ניבים לציון דברי סרק, להד”ם: “לאָקשן, בוידם, ציבעלע” ‏(=אטריות, עליית גג, בצל‏); וגם “לסחוט מהאבן את החלק הרך שלה” ‏(ארויספרעסן פון אַ שטיין דאָס ווייכע‏).

הגזמות: “לראות את קרקוב ולֶמבֶּרג”. מילולית: אדם רואה בעת ובעונה שתי ערים המרוחקות זו מזו ‏(מזרח גליציה ומערבה, בהתאמה‏). הפירוש: הוא קיבל מכה ורואה כוכבים; ומה זה “לתלוש את המסמרים מהקירות”? פשוט: לגנוב כל מה שיש בבית.

ניבי התיאור הקונקרטי: “קי און שפי” ‏(מילולית: “לעס וירק”‏) מציין משהו חסר כל ערך; “לוחץ על הספסל” ‏(קוועטשט די באַנק‏) הוא דגרן, חרשן; “לשים ביד” זה לתת שוחד; “להיכנס עם היצול ‏(של עגלון‏) ישר ל’לכה דודי’”: להגיע באיחור להדלקת נרות שבת; “להקל על הכיס” ‏(מאַכן גרינג די קעשענע‏) זה לכייס, לגנוב.

ענייני עוני: “כמו שהיא עומדת והולכת”: הצעה לשאת לאשה נערה ענייה, שאין לה נדוניה; וגם: “בסיר כבר מפציע השחר”: רואים כבר את הקרקעית, הסיר של העני קרוב לריק גמור.

שלושה ניבים שמשמעותם “גם כן רבותא!” הם: “חום בבית המרחץ”, “חור בשמים” ‏(“אַ לאָך אין הימל”‏) ו”דוב התפגר ביער”.

ניבים מלבבים: “אַ שענערן לייגט מען אין קבר” ‏(מילולית: “יפה ממנו כבר קוברים”‏). עניינית: הוא לא יחסן גדול כמו שזה נראה, כלומר לא מדובר רק ביופי. הפירוש של “שיגהק שם בקלות” ‏(זאָל זיך אים דאָרט גרינג שלוקעכצן‏) הוא מסובך: היו יהודים שהאמינו שכאשר מרכלים על מישהו, אפילו על מת, הוא מרגיש בכך ומגהק, ובצמוד להזכרת שמו של המת היו אומרים “שיהיה גיהוקו קל”.

איך אומרים בפשטות “להיחשף”, להיראות כמו שאתה באמת, במלוא חזירותך? תשובה: “להראות את רגלי הדבר אחר” ‏(אַרויסווייזן דאָס דבר אחר פיסל‏); ולמי “לא צריך להכניס אצבע לפה” ‏(קיין פינגער אין מויל דאַרף מען אים ניט אַריינלייגן‏)? לאדם שמבין בקלות.

תוך כדי דפדוף ב”אוצר הניבים” של יוסף גורי נזכרתי בלקט אחר, ישן, לא לקט ניבים אלא אמרות שלמות, ספר ושמו “משלי עם ביידיש” מאת שמעון איינהורן, שהיה הרופא של תיכון גאולה בתל־אביב בשנות ה-30 וה-40 וחוקר פולקלור חרוץ. בחירי מאות ליקוטיו הם:

“מי שיש לו צרות מאה שנים - מאריך ימים”; “רוצה לשכוח את כל הצרות - נעל נעליים צרות”; “תה ותהלים אף פעם לא מזיק”; “כמו שהמתים אוכלים, כאלה פנים יש להם”; “למות אפשר גם בלי רופא”. יש באוסף של איינהורן אמירה אחת מורכבת שלא הייתי מנחש את כוונתה, ומתברר שהיא צוהר אל גורלן של נערות שהיו מועסקות בבתי יהודים.

הנה היא: “שלושה צריכים לברך ברכת הגומל: תרנגול אחרי יום הכיפורים, חזיר אחרי חג המולד והנערה המשרתת אחרי סליחות”. הסבר: התרנגול והחזיר מברכים אם בכלל שרדו, המשרתת מברכת אם לא חוללה תומתה - לאחר שנשארה לבדה בבית עם בעל הבית או עם בנו כשכולם יצאו לאמירת סליחות.

וחזרה ל”אוצר הניבים” של יוסף גורי: אין בלקט הרבה ניבים מחורזים, וכמה מהם קשורים דווקא בסבתא. איך צולפים למשל ביידיש בטענה לא רלבנטית? תשובה: “אַ ראיה ‏(להגות במלעיל‏) - די באָבע הייסט חיה” ‏(להגות במלעיל‏), כלומר: ראיה - לסבתא קוראים חיה.

תשובה קולעת ל”וואָס הערט זיך?” ‏(מה נשמע, או מה העניינים, נהגה כ”הֶרְצֶך”‏), היא: די באָבע יערט זיך ‏(סבתא מזדקנת‏), וסיפור מסיפורי סבתא הוא “מעשייה על גדי לבן”.

נעים להזכיר גם את “הוא כולו אני אכניס לך” ‏(אַ גאנצער יאַ טעבע דאַם‏), ניב מעורב רוסית שפירושו: “הוא אדם תקיף, חשוב”. מצחיק? לא, אבל סבתא שלי היתה מרבה להתבטא כך, והרי התמוגגויות רבות של צברים קשישים מאמרות יידיש וממבטאי יידיש אינן אלא געגועים לאהובינו שלא ישובו עוד.

תשובות:

1. פוזל.
2. בעל פרצוף יהודי מובהק.
3. להתפלפל, בלימוד תורה. הלומדים מוסיפים לטיעוניהם הנפת אגודל סיבובית מעלה.
4. אדם בור, קשה תפישה.
5. “אילו היה סוחר בתכריכים, אנשים היו מפסיקים למות”.
6. הדבר עצמו, העיקר, התכלֶס, הכסף. וגם: הבעילה. במשמע הארוטי מופיע ניב זה למשל ב”בעל התשובה”, ספר לא הכי מזהיר של בשביס־זינגר ‏(לא הצלחתי לברר את מקור הבחירה במספרים 18 ו–13 דווקא‏).
7. אבישג השונמית, וגם פילגש צעירה באשר היא.
8. “אָן שטאָך אַרבעט” מופיע בלקט במשמע חף מכל גסות. פירושו המילולי, כאמור, הוא בערך “נטול עבודת דקירה”, והכוונה: חייט מובטל, או עני מובטל. לא אתאפק מלציין כי לביטוי יש גם פירוש לא מילולי, לא עדין ‏(מעשה בעילה‏), שאינו מובא בספר.
9. עני מרוד.
10. כינוי לישבן, וגם לאדם גס רוח.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו