בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שי זכאי רואה את העצים וגם את היער

“תווי יער” שייך לספרות האקולוגית, שמתאפיינת ברב־תחומיות. לכן הוא גם מדריך צמחים, גם אלבום של צילומי יער וגם יש בו עלים אמיתיים

תגובות

תווי יער - הספרייה, 1995–2011
שי זכאי. הוצאת המרכז לצילום ואמנות אקולוגית, 72 עמ’

בלי לדבר על משמעות הפרחים בחיי אדם ועל נטיעת עצים בחיי הישראלי, בלי לספר את קורות החיים המרשימות של בת לחלוצי ראש פינה, בלי לומר שהטבע הוא לא סוכריה, ולפעמים הוא ארס של צפע ולפעמים הנעקצת היא הילדה הקטנה שלי, בלי לדבר על נזקי הטבע שהמלחמות גורמות - שי זכאי מדברת על כל אלה ועל הרבה יותר בספרה החדש.
כבר למראה הבריכה שעל צילום העטיפה נכנסים הקוראים לתחום השירה. בי עורר הצילום מתרדמתה את “הבריכה” של ביאליק, החולמת מתחת לעצי היער המשתקפים בה: “אני יודע יער, וביער/ אני יודע ברֵכה צנועה אחת ‏(...‏)/ ואני בימי נעורי, חמדת ימי,/ אך רפרפרה עלי ראשונה כנף השכינה,/ הייתי מפליג לי לעובי היער./ ושם, בין עצי אל,/ לא שמעו בת קול קרדום,/ הייתי תועה לי שעות ארוכות”. אבל שי זכאי אינה מגייסת את ביאליק. היא מציגה באופן ישיר ונטול פאתוס את עבודתה כ”מסמך אזהרה ויזואלי”. היא מתארת מפעל של איסוף אלפי עלים בארץ ובחו”ל ומיקומם בקופסאות, היוצרות ספריית יער. היא מתארת את אופן עבודתה, ומציגה את הפריטים בתיאורים, בצילומים, ואפילו אותם ממש - כמו העלים המיובשים המוחזקים בכיס שקוף בסוף הספר. בעצם היא מכניסה אותנו לעובי היער, על יופיו ובעיותיו.

“תווי יער - הספרייה” הוא דוגמה מובהקת לאמנות חוקרת. רוב חלקי היצירה נעשו בסטודיו הפתוח - יער האורנים הנושק לביתה של האמנית. היא מחזקת את רגש האחדות עם הטבע או עם הסביבה או עם הבריאה או עם הפן הגאו־פיסי של העולם. לספקן בן המאה ה–21 זו הדרך הקצרה והנגישה ביותר לחויה של נוכחות האל. האמנות והשירה האקולוגית יודעות זאת ובונות על כך.

צאו אל היער, התחילו בהליכה, נטעו עץ, אספו זלזל שצנח על גדר דחויה. דווקא במעזבות יש פריטים שכדאי לאסוף ולהתבונן בהם. באקולוגיה יש מקום לנשגב, אך השחקן הראשי הוא המצוי והקרוב ומשום כך המזולזל. הרימו עלה, התבוננו בו בריכוז, לפחות כמו בבן שיח מעבר לשולחן בבית קפה, והדחוי הזה יספק גם את הנשגב.

שי זכאי, צמח מקומי, מקורי ועז, היא אוונגרד אמיתי. בצרפתית פירוש המלים המצטרפות למונח הוא: חיל חלוץ. והרי לפנינו אמנית הצועדת בראש המחנה, עד כמה שאפשר לקרוא כך לחסידי הטבע המעטים שיצאו לפעול למען מטרה גדולה מהם. היא שם, מנסה לעורר רגישות לסביבה, מנחה סדנאות, מעמידה אמנות אקולוגית, מציגה ברחבי העולם ופותחת דיאלוג עם אמנים בינלאומיים.

הספר “תווי יער”, הנקרא בנשימה אחת, הוא תערובת של קטלוג לתערוכה, מדריך צמחים, סיפור ביוגרפי, מאמר בהיסטוריה מקומית וספר שירה. הוא שייך לסוגה חדשה של הספרות האקולוגית, שהרב־תחומיות היא סימן ההיכר שלה. בספר החדש, כל עמוד עושה את העבודה בעיבוי הסיפור האישי של האמנית, סיפור המאבק הסביבתי בארץ, ובעיקר סיפור הכריתה ההדרגתית של הענף שעליו אנו יושבים. עם כל הכאב והרצון להשפיע, הצילומים הם אמנות מובהקת, בעיקר הצילומים השחורים היוצרים אפקט של הדפס נחושת. המוטיב הוא תמיד היער, אך כמו בכל אמנות טובה, היער הזה הוא יותר מסכום עציו; הוא מהות היער, לאחר שהיה איתה במערכת היחסים האינטימית של הנשימה. הרי לעצים יש חלק קריטי ביצירת חמצן לנשימת האדם.

צילום העטיפה, שבו תמונת יער זניחה של כמה ענפים המוטלים ארצה, אולי על שלולית, מזכירה אמנם את “הבריכה” של ביאליק. אבל אצל ביאליק נשארים הקוראים בעולם הדמיון של משורר, ואילו ב”תווי יער” של שי זכאי עוברים הקוראים לתודעת האמנית, הגיאולוג, הבוטניקן, ההיסטוריון, החקלאי, הגנן. זכאי שמה אותנו על מפת הסוגה החדשה והחמה של האמנות הסביבתית העולמית. הפרויקט הקודם שלה, “נחל בטון”, נבחר ב–2009 על ידי גוגל לאחד מ–20 העבודות המשפיעות בעולם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו