אברהם בלבן

אני ממתין לאוטובוס 172 מול דיזנגוף סנטר. סוף ינואר, אבל בחוץ שמש נעימה. גבר צעיר ניגש אלי עם חבילת ספרים צבעוניים, ופורש לפני כפורש קלפים חצי תריסר ספרונים צבעוניים על יוגה ותרגילי יוגה. תירגלתי יוגה שנים לא מעטות, וספרי יוגה יש לי די והותר. האיש - ממוצע קומה, עיניים כחולות, מסופר היטב, מכנסיו המגוהצים והסוודר השחור שלו משדרים סוג של ניקיון, של "בסדריות" - אינו נראה לחוץ למכור. הוא משוחח בפנים מחייכות על היוגה ודומה שהפצת בשורת היוגה חשובה לו מן המכירה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ