"הייתי אנטישמי מתוך פציפיזם"

שמו של הסופר הצרפתי לואי פרדינן סֶלין (1961-1894) נקשר בסתירה שאין לישבה: בעוד שאין עוררין על כך שיצירתו נמנית עם יצירות המופת הספרותיות הגדולות של המאה העשרים, יצירה זו חוטאת בגזענות ובאנטישמיות מתלהמת. ספרו הראשון, "מסע אל קצה הלילה" (1932), הוא מן היצירות הידועות ביותר העוסקות באיוולת שבמלחמת העולם הראשונה. אך שנים מעטות לאחר מכן מפרסם סלין כתבי פולמוס (פמפלטים) ארוכים המסיתים לגירוש, לטבח ולאלימות; ספרים טרופי דעת, מבית מדרשו של פרנסואה רבלֶה, רוויים בשנאה נגד העולם כולו - הוא משתלח בקומוניסטים ובבורגנים הקפיטליסטים, בבונים החופשיים ובשחורים, ובמיוחד יוצא בגלוי נגד היהודים. כך למשל כותב סלין בשנת 1938: "אנחנו ניפטר מהיהודים, או שנתפגר מהם - ממלחמות, מערבובים בורלסקיים, מהשחרה הרסנית של הדם. הבעיה הגזעית שולטת, מוחקת ומטשטשת את כל הבעיות האחרות" (מתוך "בית הספר לגוויות").