צררונו ישמעאלים הערלים, קללתם זה לזה בנו מחללים

חוקר הגניזה מנחם זולאי נהג לזלזל בקרעי יצירתו של הפייטן בן המאה התשיעית שלמה סולימן אלסנג'ארי. עתה הושב לו כבודו האבוד

אברהם (רמי) ריינר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אברהם (רמי) ריינר

מהדורת עדן הכהן למחזור היוצרות של ר' שלמה סולימן אלסנג'ארי לפרשות השבוע, הוצאת מקיצי נרדמים, 2019,864 עמודים

בעוד קולות מלחמת בעולם השנייה נשמעים באירופה, שקטה העיר ירושלים ואיפשרה לקומץ מלומדים, רובם פליטים מגרמניה הנאצית, להתקבץ בבניין המכון לחקר השירה העברית שבספריית שוקן, שהתמקמה בירושלים שנים ספורות קודם לכן, ולעסוק בשלווה בחקר אוצרות הגניזה הקהירית. אחד המעולים שבחוקרים אלו היה ד"ר מנחם זולאי. בצוויקאו היה זולאי מורה העברית של ילדי משפחת שוקן ושימש כספרן בספרייתו של שלמה זלמן שוקן. משהגיע לירושלים ולמכון הנזכר, הגיע להישגים פורצי דרך בתחום מחקר הפיוט הארץ ישראלי הקדום.

זולאי נתן את דעתו לאחד הפייטנים השכיחים ביותר בכתבי היד של הגניזה הקהירית — שלמה סולימן אלסנג'ארי, פייטן שחי בארץ ישראל או בסביבתה הקרובה במחצית השנייה של המאה התשיעית ובראשית המאה העשירית לספירה. זולאי התאונן שקרעי הדפים של יצירותיו "מרובים ומתגלגלים תחת ידך בכל עת ובכל שעה, ומטרידים דעתך ומעכבים ומפריעים", והוסיף וציין כי "יש לאספם ולסלקם הצידה, לפנות דרכים ולמעט את הצפיפות בג'ונגל זה של מאות פייטנים".

זולאי דייק ביחס לתפוצת פיוטיו של אלסנג'ארי ומדבריו ניכר שלא העריך ביותר את ערכם הספרותי. בין כך ובין כך, בשמונים השנים שחלפו מאז שהביע זולאי את משאלתו לא נמצא חוקר שירה שיירתם למשימת הוצאתם לאור של פיוטי המשורר, שיצירותיו פזורות בין מאות רבות של כתבי יד בלואים וקרועים של הגניזה הקהירית, עד שקם ד"ר עדן הכהן, ראש החוג לספרות במכללת הרצוג ותלמידם של הפרופסורים עזרא פליישר ושולמית אליצור, והשלים חלק משמעותי ממנה: מהדורת היוצרות של אלסנג'ארי לפרשות השבוע.

דגם חדר הגניזה הקהירית בבית התפוצותצילום: צילמתי

היוצרות הם פיוטים שהחליפו את נוסח הקבע של אחד ממוקדי התפילה היהודית: הברכות שלפני קריאת שמע ושלאחריה. החלפה זו התבקשה מכיוון שהמתפללים בקהילות הגניזה חשו שעמום ותסכול מביצוע נשנה וחוזר של נוסחי תפילות הקבע, שעוצבו בידי חז"ל כמה מאות שנים קודם לכן. לא ייפלא אפוא שקהילות אלו לא הסתפקו בהמרה חד־פעמית של נוסח הקבע, אלא ציפו שמדי שבת בשבתו יחליף שליח הציבור את הפיוטים שהוא משורר לפני הציבור בפיוטים שנושאם יהיה פרשת השבוע העומדת להישמע בקריאת התורה. במהדורה שלפנינו הצליח הכהן לשחזר את שרידיהן של 53 מערכות יוצר לשבתות השנה, ובחלק ניכר של המערכות הצליח להגיע לשחזור מלא של כל מרכיבי הקומפוזיציה.

כל מי שהתנסה בקריאת אחד מכתבי היד של הגניזה הקהירית יודע כמה עמל כרוך במשימה: הדפים קרועים לאורכם ולרוחבם, מנוקבים ומרוטים. הכתב, שלרוב נועד במקורו רק לקריאה חד פעמית של שליח הציבור, ניטשטש ונמחק, ולשון הפיוט כשלעצמה קשה להבנה. מן החוקר נדרשות סבלנות אין קץ, התמדה של ממש וחוש בלשי כדי לאתר קרעים שהשתייכו במקורם לכתב יד אחד. המהדורה שלפנינו מלמדת שהכהן אכן התברך לא רק באלו אלא גם במבט של חוקר תרבות רחב דעת.

למהדורתו צירף הכהן מבוא מפורט שבו תיאר את תולדות מחקר פייטנותו של אלסנג'ארי, דן בייחוס הפיוטים והציג את תבניותיהם האופייניות, תוך שהוא משרטט קווים אופייניים ללשון פיוטי היוצרות של סולימן.

כל אחת ממערכות היוצר שכלולות במהדורה מלווה בחילופי נוסח של כל כתבי היד שבהם היא מועתקת (מפתח כתבי היד מונה למעלה מ-300 כתבי יד שונים, כמות בלתי נתפשת המלמדת על תפוצה מפליאה ומצביעה על טעמם האסתטי של בני הזמן) ובביאור מפורט המקרב את דברי הפייטן אל לשון ימינו, ומצביע על מגוון מקורותיו במדרשים, בתלמודים ובכל שאר ענפי אוצר המקורות היהודיים.

מעניין במיוחד הוא הדיון במסורות אגדיות ובמנהגים העולים מפיוטיו של שלמה סולימן, שלחלק מהם אין הד בספרות המדרשית הקלאסית, כך שהפייטן משמר לנו מדרשים שאבדו מאתנו. כזו היא, לדוגמה, המסורת העולה ממערכת היוצר לפרשת "תצווה", שלפיה כל אחד מבגדי הכוהן הגדול כיפר על חטא אחר בתולדות עם ישראל: כתונת הכוהן הגדול כיפרה על חטא מכירת יוסף, מכנסי הכוהן הגדול על חטא הזימה של ישראל בשיטים, והאפוד כיפר על חטא העברתו של פסל מיכה בים סוף.

וממדרש למנהג. מנהג ארץ ישראלי ייחודי המוכר לנו ממקורות ארץ ישראליים קדומים ושב ועולה מהפיוט לפרשת "תזריע" הוא האיסור שהטילו קהילות ארץ ישראל על עצמן להימנע מקיום יחסי אישות משך כל "ימי הטוהר" שאחרי הלידה: אם ילדה האשה בן זכר נמנעו בני הזוג מקיום יחסי אישות במשך ארבעים יום, ואם ילדה בת נאסרו האשה ובעלה זה בזו וזו בזה במשך שמונים ימים תמימים, וכל זאת בניגוד מוחלט להיתר המקראי לקיום יחסי אישות בתקופה זו.

היסטוריונים העוסקים בשלטון הערבי בארץ ישראל בתקופה המוסלמית הקדומה ימצאו אף הם עניין רב ביוצרותיו של אלסנג'ארי. מסתבר כי קהילות ישראל לא שבעו נחת מהמושלים הערבים. בפיוטים יש ביטויים לתחושות של שעבוד כלכלי כבד — "הֶעֱבִידוּנוּ בְּסִבְלָם צָרִים לָנוּ כְּמוֹ נוֹגְשִׂים / שָׂמוּ עָלֵינוּ מִכָּל מָקוֹם שָׂרֵי מִסִּים" (מתוך היוצר לפרשת "שמות") — להשפלה — "צְרָרוּנוּ יִשְׁמְעֵאלִים הָעֲרֵלִים / קִלְלָתָם זֶה לָזֶה בָּנוּ מְחַלְּלִים / רוֹגְשִׁים אִם כִּזַּבְונוּ נִהְיֶה יְהוּדִים זוֹלְלִים" (מתוך היוצר לפרשת "בלק") — ואפילו לגזרת סימון הביגוד, שמסתבר שלא היתה המצאה אירופית — "מְלֻובָּשִׁים בְּגָדִים קְרוּעִים הִלְבִּישׁוּנִי כֵּלִים צְבוּעִים". ונראה שסולימן רומז כאן לגזרות הלבוש של החליפים העבאסיים שפרשו שלטונם על ארץ ישראל, במיוחד החליף אלמֻתַוַכִּל (ב-850) והחליף אלמֻקתַדִר (ב-907/8).

בשלהי מבואו מבקש הכהן למקד את מקום מגוריו של הפייטן, לפחות בחלק מחייו, בעיר טבריה, שבה כנראה שימש כחזנה של הקהילה היהודית בעיר, ופגש בה ברב סעדיה גאון בעת ששהה בארץ ישראל בטרם השלים את מסעו אל כס הגאונות בבבל. חבל קצת שבחלק זה של המבוא נקט הכהן לשון מרומזת שאינה הולמת את משאלתם של הקוראים, המבקשים לקרוא דברים נכוחים על הדמויות הנדונות.

שירת היוצרות של שלמה סולימן, כפי שמעיד הכהן, איננה תמיד "שירה גדולה". לעתים קרובות (מדי?) היא נעשית שירה שימושית, חרזנות שאינה רבת השראה ושנועדה רק לענות על הצרכים הליטורגיים ועל כללי התבנית הפייטניים. אף על פי כן, היתה זו השירה האהובה בפרק זמן נתון על קהילות ישראל במזרח, כפי שמעידה תפוצתה העצומה בין כתבי היד של הגניזה. עם זאת, בחלק מן הפיוטים אפשר למצוא גם פניני פיוט שמעטרות את אוצר השירה העברית הקדומה, ובמיוחד כשהן מבטאות את כמיהת העם לגאולה. דווקא מכאובי החורבן והגלות וכיסופי הגאולה הפיקו מן הפייטן שורות שיר הממצות את מיטב כוח יצירתו.

יי מלכנו שְׁטָפַתְנוּ שִׁבֹּולֶת מַיִם / לְדוֹר מַבּוּל דָּמִינוּ הַנִּשְׁטַף בַּמַּיִם / מַלְּטֵנוּ נוֹצְרֵנוּ כִּי עַד נֶפֶשׁ בָּאוּ מַיִם / הָיָה דָּמֵנוּ שָׁפוּךְ כַּמַּיִם / סוּס וְרוֹכְבוֹ בְּאַרְצֵנוּ עָבַר וְשָׁטַף כַּמַּיִם / וְעַד מָתַי נִהְיֶה מְאוּסִים בֵּין הַחַיִּים / לְעָגוּנוּ וְהָיִינוּ כְּנִבְלָעֵי מֵחַיִּים / יָרַדְנוּ מִכָּבוֹד וְלָמָּה לָנוּ חַיִּים / מָתַי תִּצְמַח יְשׁוּעָתֵנוּ בְּאֶרֶץ הַחַיִּים / נַפְשֵׁנוּ לְשׁוֹבֵב בִּיצִיאוֹת מַיִם חַיִּים.

ראויים לכל שבח הם אם כן ד"ר עדן הכהן, כמו גם הוצאת הספרים "מקיצי נרדמים", שציינה בראש הספר את עובדת יציאת הספר לאור בשנת תשע"ט, היא "שנת קנ"ז לייסוד החברה ושנת פ"ו להעברתה לא"י", על מהדורה מעולה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

ליד בית הספר רוב בטקסס, היום

גם הטבח בטקסס לא ישנה את עמדת השופטים השמרנים בעליון בארה"ב

Hand drawn pregnant woman belly, Vector sketch isolated on white background, Line art illustration

בניגוד לכל מה שדמיינתי, יש לי ילד אחד חי וכך זה יישאר

מסעדת קוקו תאי

זו לא באמת מסעדה. זה מקום בחוף הים שבו מופיעים כוכבי ריאליטי

זירת הפיגוע ברחוב דיזינגוף בתל אביב, בתחילת אפריל

חברת מטא סירבה לחסום דף פייסבוק שביהמ"ש קבע כי הסית לטרור

Businesswoman and businessman HR manager interviewing woman. Candidate female sitting her back to camera, focus on her, close up rear view, interviewers on background. Human resources, hiring concept

לפני ראיון עבודה בזום, היא קיבלה מייל: "מגזר ערבי, גם קושי בשפה"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"