מדרש של יום | לא יש מאין

השבוע מלאו שלושים שנה למותו של פרופ' שלמה פינס (1990-1908),‌ חוקר שהשפיע רבות על עולם המדע. ואף שמעטים בציבור הרחב מכירים את שמו, לכמה מתגליותיו יש השלכה אף לנושאים שמעסיקים את המרחב הציבורי. ואולם, קודם שאעלה דוגמה שתמחיש זאת אציין שלקוראים בקורות חייו נדמה אולי שמדובר במטאוריט אקדמי שזכה לכל הפרסים הנחשבים (כולל פרס ישראל והכרה בינלאומית רחבה). אך רק קריאה בין השיטין מגלה סיפור חיים טרגי ומאבק עילאי.‌ פינס, שנדד בצעירותו יחד עם משפחתו ולאחר מכן בגפו במקומות שונים ברחבי אירופה, לא זכה לחינוך מסודר, ולמעשה את לימודיו בצעירותו עשה כאוטודידקט.‌ ב-1940, הוא נמלט מצרפת עם רעייתו פאני, בספינה האחרונה לארץ, אך הוריו‌ נמסרו על ידי הנאצים לרוסים, שם נכלאו בגולאג ומתו. פינס לא מצא עבודה בארץ עד שהועסק בצנזורה הבריטית, ואת הקריירה האקדמית החל רק ב-1952, באוניברסיטה העברית.