הפסל שמשאיר אותי תמיד עם חוסר שקט מטריד

פסל הפלדה של מנשה קדישמן, "עקדת יצחק", הוא בעיקרו אייל ענק, שגובהו כשבעה מטרים. כשאני מתקרב אליו, הוא מקבל פתאום עומק מפחיד

אברהם בלבן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

אני מנצל את ריצת הבוקר כדי להחזיר כמה ספרים לספריית בית אריאלה. אני מניח את הספרים במקומם ומחליט לעשות עוד כמה סיבובים ברחבה שמול מוזיאון תל אביב כדי להשלים את מכסת הקילומטרים היומית. עיניו הקשות של אייל הפלדה של מנשה קדישמן מלוות אותי.

פסל הפלדה הזה, "עקדת יצחק", הוא בעיקרו אייל ענק, שגובהו כשבעה מטר. מול האייל הזה מוטל על הקרקע ראשו של יצחק המת (הראש הזה שימש מודל לאלפי הראשים המרכיבים את פסלו המצמרר של קדישמן, "שלכת בברלין"). הפירוש המקובל לפסל מדבר על היפוך הסיפור המקראי: מלאך אלוהים לא הופיע כדי לגאול את יצחק. האייל הוא המנצח בסצינה הזאת, וראשו של יצחק שפוך על האדמה, קורבן שווא. אברהם, על פי הפירוש הזה, נעלם לגמרי מן הזירה, הוא ואלוהיו עמו (שאלה חביבה על כותבי בחינות בקורסים לאמנות למיניהם: איזו דמות מקראית נעדרת מפסלו הידוע של קדישמן, עקדת יצחק). הפסל הזה משאיר אותי תמיד עם חוסר שקט מטריד שאיני מבין את מקורו.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ