בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תל אביב כמעבדה להפקת נוסטלגיה

האדם הוא חיה נוסטלגית, והאדם התל אביבי על אחת כמה וכמה. לא במקרה סופרים שגדלו בעיר הזאת מתארים גיבורים המתגעגעים לילדותם

4תגובות

"אתה כבר אוהב אותה?""קשה לי להגיד, אני בקושי מכיר אותה". "אני אהבתי אותה עוד לפני שזאת הייתה אופנה לאהוב אותה"."אני נהנה ממנה כמו שנהנים מבית קפה טוב, אבל זה דבר אחד להרגיש טוב בקפה ודבר אחר להרגיש בבית". אני יושב עם רינה שפירא (פרופסור אמריטה בחוג לסוציולוגיה ובבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב, כלת פרס ישראל לחקר החינוך) בגינת נצר, שבקצה רחוב מהר"ל. הגינה נקראת על שם הוריה של רינה, דבורה ושרגא נצר. אנחנו מדברים על תל אביב. ההיסטוריה של תל אביב היא מעבדה להפקת נוסטלגיה. תחילה היה חזון...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו