בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העץ ההסתדרותי של תל אביב

פריחתו כמעט אינה מורגשת וגזעו חרוץ הסדקים נראה כמו שטיח ישן ומתפורר. הסיסם ההודי הוא עץ של יום קטנות, שמייצג איזה קיום של פשרות

15תגובות

יום ראשון, שבע וחצי בבוקר. ברוך, אחד משכני החדשים, חוזר כבר מריצת הבוקר שלו. הוא מציע לי לגוון את מסלול השדרות ומסלול הטיילת ולהגיע מדי פעם לפארק הירקון. אני חוצה לכן את ארלוזורוב ונכנס לרחוב סוקולוב שיביא אותי כמעט עד הפארק. אחרי מאה־מאתיים מטר ברחוב סוקולוב אני מבין את הפרינציפ. רחוב עקבי מאוד של הצפון הישן של תל אביב: בתים בני שלוש קומות על עמודים (האם יש שם לסגנון הישיר־הפונקציונלי הזה?), חזיתות שטוחות, רוב המרפסות סגורות בתריסי פלסטיק ורק חלקן מתהדר כבר בזכוכית אלגנטית, רוב הבתים עדיין...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו