אברהם בלבן
אברהם בלבן

אני חוזר הביתה מתערוכה במוזיאון תל אביב. שבע בערב, אבל עדיין חם מאוד בחוץ. לפני שאני מגיע לאבן גבירול מושכים את עיני כמה עצי זית צעירים על הרחבה המְקוּרה שלצד מגדל גינדי. האורות המאירים את העצים מעצימים את הצבע הכספיתי של עליהם ומעניקים להם נופך ציורי. האסוציאציה הראשונה למראה תצוגת העצים האלה היא של תמונות מוארות במוזיאון: ציור של עץ, מיצג של עץ. מן הרחבה אני מגלה שלושה עצי זית עתיקים בחצרו האחורית של המגדל. מהעצים נותר רק הגזע המפואר, בלא ענפים: סימון של "עצי זית עתיקים" ולא העצים עצמם.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ